חכמי ישראל נחלקו ביניהם על זמן הגאולה. רבי אליעזר אומר: "בניסן נגאלו, בתשרי עתידין ליגאל", ורבי יהושע סבור: "בניסן נגאלו, בניסן עתידין ליגאל". מחלוקת זו אינה מצטמצמת רק לחודש שבו תבוא הגאולה, אלא יש כאן בעיקר מחלוקת על מהותה של הגאולה.
החודשים ניסן ותשרי מסמלים שתי דרכים נבדלות. תשרי הוא החודש שבו נברא העולם, ולכן הוא מייצג את ההנהגה הטבעית, המתלבשת בתוך מערכות העולם. לעומתו, ניסן הוא חודש הגאולה, שבו אירעה יציאת מצרים מתוך ניסים אדירים. לכן ניסן מייצג את ההנהגה הניסית ('ניסן' גם מלשון 'ניסי-ניסים') של הקב"ה, המשדד את מערכות הטבע.
השאלה שבה נחלקו רבי אליעזר ורבי יהושע היא, בעצם, כיצד תבוא הגאולה – בתהליך הדרגתי, שבא בתוך מסגרות העולם, כאשר העולם נעשה אט-אט מוכן ומוכשר לקבל את אור הגאולה, או בדמות נס אדיר – כשם שבאה יציאת מצרים.
רבי אליעזר סבור, שהגאולה האמיתית והשלמה שונה מגאולת מצרים. שם היה מקום לנס, מכיוון שהעולם טרם הזדכך וטרם היה יכול להכיר את אור הגאולה, ובני-ישראל היו שקועים במ"ט שערי טומאה ולא היו יכולים להיחלץ משם בעצמם. לכן לא הייתה ברירה אלא לשבור את מערכות הטבע ולהביא את הגאולה מלמעלה. אולם הגאולה האמיתית והשלמה, שבאה לאחר מתן-תורה ולאחר הזיכוך שנעשה בעולם על-ידי העבודה של עם-ישראל – היא צריכה לבוא דווקא בתוך מסגרות העולם ולא על-ידי ניסים מלמעלה. זו משמעות עמדתו "בניסן נגאלו, בתשרי עתידין ליגאל".
אולם רבי יהושע סבור שגם הגאולה האחרונה תבוא בניסים גדולים, כשם שהייתה גאולת מצרים, ולכן הוא אומר "בניסן נגאלו, בניסן עתידין ליגאל". אף שהעולם נזדכך ונתקדש במשך הדורות ונעשה כלי לאור הגאולה, עדיין רב המרחק בין מציאות העולם לבין הגאולה, ואי-אפשר לצפות שהיא תבוא אט-אט בדרכי הטבע, אלא חייב להתרחש הנס הגדול שבמהלכו יפציע אור הגאולה – ממש כשם שהיה צורך בניסים בזמן גאולת מצרים.
מחלוקת זו היא בעצם המשך למחלוקת נוספת בין שני התנאים באותו עניין (סנהדרין צז,ב): "רבי אליעזר אומר: אם ישראל עושין תשובה – נגאלין, ואם לאו – אין נגאלין". לעומתו סבור רבי יהושע, שכשיגיע זמן הגאולה, שום דבר לא יוכל לעכב אותה; שכן הגאולה אינה תלויה "לא בתשובה ומעשים טובים", אלא היא תבוא מלמעלה. לדעת רבי יהושע, גם התשובה שתידרש לצורך הגאולה תבוא מלמעלה – הקב"ה ייצור נסיבות כאלה שיאלצו את עם-ישראל לשוב בתשובה.
בהמשך הגמרא נאמר, שרבי אליעזר שתק והודה לרבי יהושע, וכך אכן נקבעה ההלכה. גם במחלוקת על חודש הגאולה ההכרעה היא שזה חודש ניסן, כפי שנאמר בפשטות במדרש (שמות-רבה טו,א): "יבוא משיח שנקרא ראשון בחודש הראשון, שנאמר החודש הזה לכם ראש חודשים" (=חודש ניסן).
אולם אף שהגאולה תבוא 'בניסן' – מתוך ניסים ומלמעלה – בכל-זאת היא תהיה פנימית ותחדור לתוך גדרי המציאות (שלא כבגאולת מצרים), שכן עבודתם של ישראל במשך כל הדורות כבר הכינה את הקרקע וסללה את הדרך, שכאשר יפציע אור הגאולה, יוכל העולם לקבלו בפנימיות ובתוך גדריו הטבעיים. אף שהגאולה באה מלמעלה, היא מתחברת עם המציאות הטבעית של העולם וחודרת לפנימיותו בשלמות העליונה ביותר.
