בית חב"ד זכרון יעקב

העלייה 21, זכרון יעקב

זמני תפילות

א׳ - ו׳: שחרית: 08:30 | מנחה וערבית: בזמן
שבת: שחרית: 09:15

בגוב האריות

סיפור נפלא על הצלתו המופלאה של רבי חיים בן עטר - המכונה על שם ספרו על התורה "האור החיים" - מגוב האריות.. לרגל יום ההילולא ט"ו בתמוז

רבי חיים בן עטר – ה'אור החיים' הקדוש, עם כל גדולתו בחורה היה עוסק בארץ הולדתו, מרוקו, במלאכת הצורפות, והיה צורף זהב, כדי שלא ליהנות מכתרה של תורה. אפילו שהיה עסוק בעבודה, לא בטל יום אחד מלבא לבית המדרש ללמוד תורה.

ועבודתו הייתה כשכיר יום אצל אחרים, ודרכו בקודש הייתה שכל זמן שלא הייתה פרוטה בכיסו, היה חוזר לשכירותו לעבודה, וכאשר הייתה הפרוטה בכיסו, היה הוגה בתורה ולא היה עובד.

פעם אחת, כאשר חיתן מלך מרוקו את ביתו, הזמינו תכשיטי הכלה אצל האומן המפורסם שהיה רבי חיים משתכר אצלו. התכשיטים היו צריכים להיות מוכנים ליום המיועד, אלא שבאותו זמן לא היה רבי חיים זקוק לכסף, וממילא לא עבד אלא היה שוקד על לימודו, וזה גרם שהתכשיטים לא היו מוכנים בזמן שנקבע מראש.

כשבאו לקבל התכשיטים של בת המלך, ומצאו שלא נגמרה המלאכה כעס המלך מאוד, והצורף, בשנאתו ליהודים, תלה האשמה ברבי חיים בן עטר ע"ה, ודנו אותו שיושלך לגוב האריות.

באותו הזמן היה למלך גן חיות גדול, מלא בחיות טורפות, סגור ומסוגר מכל עבריו. קירותיו היו גבוהים מאד ובאמצעם היתה דלת ברזל חזקה ומי שהתחייב מיתה למלכות היו משלשלים אותו מאותו הפתח לתוך הגן המלא אריות ונמרים וחיות-טורפות, ושומר הגן היה עומד על יד אותו הפתח לבצע מלאכתו.

כאשר באו לקחת את ה'אור החיים' ז"ל להשליכו לגוב האריות, ביקש מהם קודם כל לקחת מה שנחוץ לו, והוא ז"ל מילא שני תיקים בספרי-הקדש כמו חק, ש״ס, פוסקים וזוהר הקדוש, יחד עם זה לקח טלית ותפלין שלו, וכשבאו לזורקו, ליוו אותו כל ישראל בבכיות וצעקות ובצער רב, ושונאי ישראל שמחים לאיד ומתלוצצים.

רבי חיים לא שת לבו אליהם, ולבני בריתו היה אומר אל תצטערו, ה׳ ממית ומחיה, פודה ומציל, עונה ומרחם בכל עת צרה וצוקה. מובטחני בהקב"ה וישועתו שיושיעני משיני האריות האלו, וכך זרקו פנימה תחילה את המזוודות ואחריהם – זרקו את רבי חיים אל תוך כלוב החיות.

כעבור כמה ימים, כאשר באו כדרכם להוציא את עצמות הנטרף ושאריות הגופה, על מנת שלא יסריחו, והנה הם מריחים ריח גן עדן משיב נפש! ומה מאוד השתומם השומר בראותו את הנדון למוות, רבי חיים בן עטר, מוקף מכל עבריו אריות ונמרים, והוא עטוף בטלית ומעוטר בתפילין ודומה למלאך ה' צבאות והוא עוסק בתורה, והחיות סביבותיו יושבים כנועים כתלמידים לפני רבם!

מרוב שמחה רץ השומר, להודיע הפלא שראה למלך, וכשבא המלך וראה המחזה הנורא הזה, בכה מרוב שמחה ואמר עתה ידעתי כי יש אלוה בישראל, ופקד להוציא את הרב ואת ספריו הקדושים, וגידלו ורוממו על כל השרים אשר אתו, ועשה כבוד גדול לישראל, וליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר.

מאז, היה רבי חיים מיועצי המלך היושבים ראשונה במלכות, ושונאי ישראל נהפכו פניהם כשולי קדירה..

מערכת האתר

השאירו תגובה