הבעש"ט אומר שכל דבר שיהודי רואה או שומע נועד ללמדו דבר-מה. הלוא כל דבר הוא בהשגחה פרטית, ואם האדם ראה או שמע דבר-מה, ברור שהביאו זאת לידיעתו כדי שילמד מזה משהו הנוגע לתפקידו העיקרי עלי אדמות – לעבוד את הבורא. ידועים כמה וכמה סיפורים כיצד הבעש"ט עצמו המחיש גישה זו, ולימד את תלמידיו להפיק לקחים מכל דבר שראו או שמעו.
מה אפשר ללמוד מההמולה הגדולה שברוך-השם מסתיימת השבוע? בחודשים האחרונים לא יכולנו שלא להיחשף לתעמולת בחירות, מסוג כלשהו. היא פרצה אלינו מכלי-התקשורת האלקטרוניים, מהעיתונות, מלוחות המודעות, ממרפסות הבתים, מכרזות שחולקו בתיבות המכתבים. כל מפלגות חיזרו אחרינו, האזרחים הפשוטים, וניסו לשבות את ליבנו.
מאות מיליונים הושקעו בתעמולת הבחירות, אף שהציבור רובו ככולו חש אדישות גמורה לכל ההצגה הזאת. איש אינו מייחס אמון רב לדברי התעמולה של המפלגות. הסיסמאות שדופות, הטיעונים רדודים, המסרים לעוסים, ובעיקר – כבר נוכחנו שאין שום קשר בין מה שאומרים ערב הבחירות למה שעושים אחריהן. ובכל-זאת, מה אפשר ללמוד מכך?
היחיד קובע
ימי הבחירות מזכירים לנו נקודה שבימים כתיקונם אנו נוטים לשכוח – כוחו של היחיד. כל ימות השנה אנו, האזרחים הקטנים, מרגישים עצמנו חסרי חשיבות מול המנגנונים השלטוניים והמפלגתיים. הם קובעים, הם מחליטים, ואין הם טורחים כלל וכלל לשאול את פינו. אבל בימים האלה מתברר פתאום שבלעדיי ובלעדיך, כל המנגנונים הללו חסרי ערך. לכן הם מוציאים מיליונים במאמץ לשכנע אותנו, כי עכשיו מתברר מי קובע באמת את הדברים.
בכך טמון בעצם הקסם של יום הבחירות. אחת לכמה שנים מגיע יום שבו אתה, האזרח הפשוט, מרגיש שהכוח בידך. אתה הולך לקלפי מתוך תחושה שאתה תקבע את אופי השלטון. ברצונך – אתה מוריד, ברצונך – מרומם. אתה חושב היטב בטרם אתה מחליט למי להצביע. אתה יודע שאתה אוחז בידך נכס יקר מפז – את מפתח השלטון. הפתק שלך, כך אתה חש, חורץ גורלות.
למעשה, התורה מלמדת אותנו כי כל אדם צריך להרגיש שבמעשיו הוא קובע עולם ומלואו. "חייב אדם לומר בשבילי נברא העולם", אמרו חז"ל. אדם אינו צריך להרגיש בורג חסר-חשיבות, אלא כמי שכל העולם תלוי בו. יעשה מצוות ומעשים טובים – יביא גאולה לעולם כולו; יסטה מדרך הישר – יגרום נזק וירידה לעולם כולו. כל העולם נתון בידי הפרט, בידיי ובידיך.
אתה מביא גאולה
הרמב"ם מדגיש נקודה זו וכותב, כי אדם צריך תמיד לראות את עצמו ואת העולם כולו כאילו הם מונחים על כפות מאזניים והכפות שקולות. מעשה טוב אחד מכריע את העולם לכף זכות ומביא תשועה והצלה.
אלא שבימים רגילים קשה לנו לאמץ תחושה זו. סוף-סוף, אומר האיש הקטן לעצמו, אני רק אדם אחד; מי שומע לי, מי רואה את מעשיי, על מי אני יכול להשפיע. והנה באה מערכת הבחירות וממחישה לכולנו עד כמה אין אנו קטנים. החיזורים הנמרצים של כל המפלגות אחרינו נובעים אך ורק מההכרה בכוחנו. הן פונות אל כל אחד ואחת מאיתנו משום שהן יודעות שאנחנו, רק אנחנו, הקובעים.
והאמת היא שזה כך לא רק ביום הבחירות, אלא בכל מערכות החיים. כשאומרים ליהודי שמצווה אחת שלו, שעה אחת של לימוד תורה, מעשה חסד אחד, יכולים לעזור לעם-ישראל כולו ולהביא את הגאולה האמיתית והשלמה – אין זו מליצה. באותה מידה של אחריות שאנו מתייחסים אל הכנסת הפתק לקלפי, עלינו להתייחס לכל פעולה שלנו. במעשינו אנו קובעים עולם ומלואו, ועלינו לחוש שגורל העולם כולו תלוי בהחלטה אחת, בדיבור אחד ובמעשה אחד שלנו.
הכותב הוא דובר חב"ד ועורך 'שיחת השבוע' |