"בסמיכות למושב יש מעיין, ולידו שוכן אחד המפעלים. עם סיום העבודה, בשעה חמש אחר הצהריים, יעמוד הבעל בשער המפעל וימנה את העובדים היוצאים ממנו אחד- אחד. לכשיגיע לעובד העשירי – ילך אחריו…".
הקטע שלפנינו אינו לקוח מ"כתב חידה" או חלק מן המשחק "מחפשים את המטמון". כן, זוהי אחת מתשובותיו הרבות של הרבי. התשובה היתה מכוונת לאשה הגרם באחד המושבים בארץ, אשר לידותיה, לא-עלינו, היו תמיד קשות ומסוכנות. בהיותה בחודשי הריון מתקדמים החלה לכתת את רגליה לבקש את עזרתם של רבנים וחכמים בכל קצווי הארץ. משלא נושעה הלכה להתפלל על קברי צדיקים, אך כל שינוי לא חל במצבה ומיום ליום גברה הסכנה המרחפת מעל ראשה.
אחד מידידי המשפחה יעץ לה לכתוב לרבי מליובאויטש היושב בניו-יורק וכך אכן עשתה. התשובה המפתיעה והמסתורית חיזקה את תקוותה וציפיתה לישועה קרובם.
בעלת נרתם מיד למשימה. למחרת ניגש למפעל הסמוך למעיין, (ניצב ליד שער היציאה והמתין בדריכות לשעה חמש אחר הצהריים, שעת סיום העבודה.
בשעה היעודה החלו הפועלים לצאת והבעל החל לספור את היוצאים. והנה מגיע העשירי…
פועל ככל הפועלים. למרבה אכזבתו אין הבעל מבחין בשום הבדל מיוחד או סימן היכר בין זה העשירי לכל אלו שקדמו לו או שיצאו אחריו. אף-על-פי-כן חזקה עליו הוראתו של הרבי, ובהתאם לכך החל ללכת אחרי האיש.
האיש עבר רחובות וסמטאות, ובעלה של ה"מקשה ללדת" – אחריו.
והנם מגיע האיש לביתו, גם הוא בית ככל הבתים בשכונת זו, נכנס פנימה וסגר אחריו את הדלת. ברגעים הראשונים עדיין התלבט הבעל מה עליו לעשות. אולם המילים הברורות בתשובתו של הרבי – "ילך אחריו" -לא הותירו בו כל ספקות כי עליו להכנס אל הבית פנימה.
לאחר מספר נקישות נפתחה דלת חבית ומשנשאל לרצונו ביקש לפגוש את האיש שזה עתה נכנס ואשר עובד במפעל הסמוך למעיין.
בעל הבית נכנס לחדר והתבונן באורח הבלתי מוכר שמחפש אחריו. "מה רצונך?" שאל בלא מעט חשדנות.
"האמת היא שגם אני בעצמי לא יודע בדיוק את מטרת בואי" – ענה הבעל במעט מבוכה. הוא סיפר למארחו על בעיותיה של אשתו ותשובתו המוזרה של הרבי מליובאויטש שהגיעה מניו-יורק. "כיון שאתה היית העשירי הלכתי אחריך… עכשיו, אולי בידך הפתרונים…" – פנה אל האיש במבט מלא תחנונים ותקוה.
לתדהמתו ראה התרגשות עצומה על פניו של בן שיחו. "עד לכאן משיגני הרבי הקדוש שלכם" – סינן הלה בהתפעלות ובהתרגשות. הוא ביקש מן האורח המופתע לא פחות להמתין מספר רגעים ובינתיים נכנס לאחד החדרים הפנימיים.
כעבור זמן מה יצא ובידו קוביות סוכר. "קח את קוביות הסוכר הללו", אמר האיש המסתורי לבעלה של ה"מקשה ללדת", "ודע לך שברגע זה כבר יצא בנך לאויר העולם בריא ושלם בגופו. ברוך השם, הלידה עברה כשורה. קוביות הסוכר הללו יעזרו לאשתך בעתיד, ברגע שתאכל מהן ירווח לה מיד וכל לידותיה יהיו כשורה". הבעל נפרד מאותו צדיק נסתר ברגשי תודה וחזר לביתו, שם מצא את כל בני המשפחה ששים וצוהלים על הולדת הבן…