בית חב"ד זכרון יעקב

העלייה 21, זכרון יעקב

זמני תפילות

א׳ - ו׳: שחרית: 08:30 | מנחה וערבית: בזמן
שבת: שחרית: 09:15

הסוד שהתגלה לאחר 23 שנה

מי אינו זוכר את הימים שבהם ישבו האחיות ב’תחנה לבריאות האם והילד’ ועסקו ב’תכנון המשפחה’?... כיום, כאשר עשרה ילדים במשפחה חרדית אינם תופעה נדירה, קשה להיזכר בשנים שבהן היה ניתן למצוא משפחות כאלה רק במאה שערים וסביבותיה. ד"ר אלי שוסהיים, יו"ר אגודת ’אפרת’ לעידוד הילודה.

רינה (שם בדוי) היתה בת שנתיים כשהוריה התגרשו, אך למרות הגירושין היא למדה והתחנכה במוסדות הטובים ביותר ורכשה השכלה ומקצוע בחברת היי-טק.

כשהגיעה לגיל 22 נישאה לצעיר אקדמאי חכם. הכול היה נפלא בחייהם של בני הזוג הצעיר, אך דווקא כאשר נודע לה שהיא בהיריון, גילתה אצל בעלה תכונות-אופי שלא הכירה לפני כן, עד שחייה הפכו לבלתי נסבלים והיא החליטה להתגרש, וגם לבצע הפלה. היא לא רצתה שיישאר לה זכר מהבעל שגרם לה מפח-נפש זמן קצר לאחר נישואיה.

האדם הקרוב ביותר לרינה היתה אמה, שגידלה אותה במסירות. אולם למרות הקשר ביניהן, החליטה רינה להסתיר מאמה את החלטתה, מחשש שהדבר יצער אותה. לאחר שקיבלה אישור מהוועדה להפסקת היריון, הגיעה רינה לבית-הרפואה 'הדסה' לצורך ביצוע ההפלה. אלא שאחת הפקידות במקום שמעה שהצעירה שלפניה מבקשת לבצע הפלה, והחלה לשכנעה להימנע מכך. "לפני כשנה ביצעתי הפלה", אמרה הפקידה לרינה, "ומאז כולי מלאה בייסורי מצפון על התינוק שקטלתי".

הסוד שהתגלה לאחר 23 שנה

רינה אטמה את אוזניה וליבה, אבל הפקידה לא ויתרה לה. היא התקשרה לאגודת 'אפרת' וביקשה מד"ר שוסהיים הדרכה כיצד לשכנע את רינה להימנע מלבצע הפלה. ד"ר שוסהיים ביקש לדבר עם רינה, אך זו סירבה לבקשתו ועמדה על רצונה לבצע הפלה. הפקידה עדיין לא אמרה נואש, והציעה לרינה לקחת פסק זמן בן חצי-שעה, אולי בינתיים תחזור בה. לזה הסכימה רינה. והנה, בעודה שוהה בלובי של בית-הרפואה פוגשת רינה את… אמה. היא היתה המומה לראות אותה שם, וביקשה להבין לשם מה הגיעה.

"ומה את עושה פה?", שאלה האם. רינה גמגמה קצת, אבל מהר מאוד קלטה שאין לה ברירה ועליה לחשוף את סודה. עתה הגיעה תורה של האם להיות המומה. "למה את עושה דבר כזה?! אסור לך לבצע הפלה!", קבעה האם בנחרצות. רינה המופתעת סיפרה לאמה שפקידת הקבלה הציעה לה לגשת לאגודת 'אפרת'. האם התלהבה מהרעיון, והציעה לעשות זאת מיד.

כשנכנסו השתיים לפגישה עם יו"ר "אפרת", נזכר ד"ר אלי שוסהיים כי שמה של האם מוכר לו. "נראה לי שכבר נפגשנו פעם. אולי היית אצלי במרפאה?", שאל. האם החווירה, התרגשה וביקשה לצאת החוצה לנשום אוויר. ד"ר שוסהיים יצא אליה החוצה ולאחר שהרגיע אותה, שאל מה קרה פתאום. ואז הזכירה לו האם, כשעיניה זולגות דמעות, כי לפני יותר מ-20 שנה הוא שכנע אותה שלא לבצע הפלה, והבת הזאת שעומדת לבצע הפלה נולדה מאותו היריון!…

"בתי רוצה לבצע הפלה", המשיכה האם המיוסרת, "והיא בכלל לא יודעת שגם אותה חשבתי להפיל ורק בזכותך זכתה בחיים…" ד"ר שוסהיים שכנע את האם להיכנס לחדר ולגלות לבתה את הסוד אותו הסתירה ממנה במשך 23 שנים. האם ניסתה בתחילה לסרב, אולם עד מהרה הבינה שהגיעה השעה. השניים חזרו לחדר והאם הבוכייה פנתה לבתה ואמרה לה: "אני מבקשת לגלות לך סוד. כשהייתי בהריון שלך, חשבתי להפיל. באותה תקופה רציתי להתגרש, והייתי נחושה בדעתי לבצע את ההפלה. אלא שאז שמעתי הרצאה מד"ר שוסהיים, ולאחר מכן נפגשתי איתו לשיחה, ושוכנעתי להעניק לך חיים. תקופה קצרה לאחר שנולדת, התגרשתי, אך את יודעת שאין לי דבר יותר קרוב ואהוב ממך…". מיותר לציין שרינה לא חזרה יותר ל"הדסה" בשביל לבצע הפלה.

"מתחת לאפנו משתוללת מגפה"

הסיפור הזה הוא רק אחד מני רבים שהתגלגלו דרך הד"ר אלי שוסהיים, יו"ר אגודת "אפרת" העוסקת בעידוד הילודה. בעקבות הדברים שכתב העורך הרב אהרן-דוב הלפרין בשבוע שעבר בנושא הקריאה המיוחדת של הרבי לנשי חב"ד לפעול לעידוד הילודה ולמניעת הפלות, לפני 30 שנה, ביקשנו לשוחח עמו בנושא זה ולשמוע על פעילות האגודה ועל המצב בשטח מאז יצא הרבי בהכרזה האמורה ועד היום.

"בשנת תשל"ז עלה לכותרות בישראל נושא ההפלות", פותח ד"ר שוסהיים, "ומאז החלה אגודת 'אפרת' לעסוק גם בנושא זה, במטרה לעודד ילודה יהודית, למנוע הפלות ולתרום לביסוס חיי המשפחה. נתונים סטטיסטיים מלמדים שבאותן שנים התבצעו בישראל מדי שנה כ-60 אלף הפלות, כאשר כשליש מתוכן התבצע באופן חוקי כביכול באישורן של הוועדות שפעלו ליד בתי-הרפואה, והשאר התבצע באורח בלתי-חוקי, בקליניקות פרטיות וכדומה.

"התברר לנו שרק כמות אפסית ממש מתוך ההפלות הללו מוצדקת מבחינה רפואית, בעוד שברוב המכריע של המקרים, כל הנימוקים הרפואיים המובאים כדי להצדיק הפלות הם בדרך-כלל מסווה בלבד. חשד למום אצל העובר, לדוגמה. לדעת מומחים, רק חמישה אחוזים מהעוברים שהופלו בעטיו של סעיף זה, אכן סבלו ממום ממשי כלשהו. כל השאר אינם אלא מסווה לרצון האישה להפיל את עוברה. נשים טענו שלקחו תרופות בתחילת ההיריון, ובגין כך אישרו להן לבצע הפלה. שלא להזכיר 'הצדקות' חלשות הרבה יותר, כמו נימוקים סוציאליים למיניהם".

החלטתו של ד"ר אלי שוסהיים בצעירותו ללמוד רפואה נבעה מהשקפת-עולם המבוססת על מאמר חז"ל 'כל המציל נפש אחת מישראל – כאילו קיים עולם מלא'. "הבנתי שהצלת חיים היא הדבר הכי נעלה והכי חשוב בעולם", הוא אומר, "ורציתי להיות שותף לצד הזה של החיים". בשנת תשכ"ג סיים את לימודי הרפואה בארגנטינה שבה נולד, ובשנה שלאחריה עלה עם אשתו לארץ-ישראל. הוא חיפש תחום התמחות כזה שיהיו בו הרבה סיכויים להצלת חיים ובחר בכירורגיה. במשך שנים עבד כמנתח בכיר בבתי-הרפואה 'שערי צדק' ו'הדסה' בירושלים, ותמיד שמח על כל הזדמנות שהיתה לו להיות שותף להצלת חיים.

אז איך פתאום החלטתם להשתלב בעבודתה של אגודת אפרת?

בשנת תשל"ז נקבעו בכנסת מספר שינויים ב'חוק ההפלות', ואז התברר לי לראשונה בחיי שקיימת בישראל מגיפה המונית של אובדן חיים על-ידי רבבות הפלות שמתבצעות מדי שנה בשנה. הידיעה הזו גרמה לי זעזוע. מצד אחד, אני כל-כך רוצה להציל חיים, והנה משתוללת פה, ממש 'מתחת לאפנו', מגיפה של ממש! ואז החלטתי להקדיש את חיי למטרה זו.

באותו זמן כבר פעלה בארץ אגודת 'אפרת', שהוקמה על-ידי ניצול שואה ושמו הרשל פייגנבוים שהציב לעצמו מטרה עליונה בחייו – לפעול להחזרת האובדן העצום של מיליון וחצי ילדים יהודיים שנספו בשואה על-ידי פעילות לעידוד הגדלת הילודה בישראל. וכך השתלב ד"ר שוסהיים בפעילות האגודה.

הפעילות העיקרית שלו החלה בצד ההסברתי. "אמרתי לעמיתיי באגודה: בואו נסביר לזוגות צעירים כמה זה חשוב להביא ילדים לעולם, איזה שמחה, אושר וברכה מקבלת המשפחה עם כל ילד נוסף שנולד. ישנם רבבות עוברים שאינם זוכים לצאת לאוויר העולם, בואו נציל אותם. וככה התחלנו לפעול בהיקף רחב מאוד למניעת הפלות".

מאז ועד היום הוא ממשיך לעסוק בעבודת-הקודש זה 33 שנה. "תודה לא-ל, אני רואה בעבודתי ב'אפרת' הצלחה רבה", הוא אומר בסיפוק. "אין לך מושג איזו הרגשה היא כשאתה פוגש משפחות שבהתחלה רצו לבצע הפלה אחת, ובזכות פעילותנו חזרו בהן מכוונתן והביאו עוד כמה ילדים לעולם".

'תכנון המשפחה' = סיבוך החיים

כאמור, סיפורה של הפעילות לעידוד הילודה הוא בעצם סיפורה של הקריאה שיצאה מבית-מדרשו של הרבי, חלחלה בכל שכבות העם היהודי בארץ-הקודש ובעולם כולו, והעלתה את המודעות לחשיבות העניין של לידת ילדים יהודיים. מאז ועד עתה, ישנם בוודאי רבבות רבות של ילדים טהורים שהצטרפו לעם היהודי בזכות הרבי.

מערכת האתר

השאירו תגובה