בית חב"ד זכרון יעקב

העלייה 21, זכרון יעקב

זמני תפילות

א׳ - ו׳: שחרית: 08:30 | מנחה וערבית: בזמן
שבת: שחרית: 09:15

שורשים מפשירים

כשיצאנו לשליחות שאלתי את הרב הראשי של רוסיה כמה יהודים יש שם? "10,000", הוא השיב, "אבל הם לא יבואו לפגוש אותך בשדה התעופה" • כשנפגשתי עם ראשי הקהילה, שאלתי שוב: "כמה יהודים יש בטומסק?" "4,000-6,000" - ענו לי • כיום, אני מבין את הסיבה לפער במספרים...

תעודת זהות

הרב לוי קמינצקי טומוסק, סיביר אוכלוסייה: מליון תושבים יהודים: 9,000 בית כנסת: אחד פעילות יהודית: בית ספר יום ראשון, גן ילדים, מועדון צעירים ומועדון לגיל הזהב טמפרטורה ממוצעת בחורף: מינוס 20 מעלות.

לפני שיצאנו לשליחות בטומסק שאלתי את הרב הראשי של רוסיה כמה יהודים יש שם, בחור הקפוא הזה.
"עשרת אלפים", הוא השיב, "אבל הם לא יבואו לפגוש אותך בשדה התעופה". כשהגעתי לעיר ונפגשתי עם ראשי הקהילה, שאלתי שוב את שאלת מיליון הרובל: "כמה יהודים יש בטומסק?". אחת מהתשובות האופטימיות ביותר שקיבלתי הייתה: "בין ארבעת אלפים לששת אלפים".

כיום, שנה וחצי אחרי, אני כבר מבין את הסיבה לפער במספרים.
בניגוד לארצות הברית ומערב אירופה, ברוסיה רוב היהודים מסתירים את יהדותם או פשוט לא יודעים שהם כאלו. שבעים שנות קומוניזם עשו את שלהן. אבל מה, לאט לאט מוצאים אותם, אחד ועוד אחד ועוד אחד, והנה, לדוגמה, גילויים מהשבוע האחרון.

ביום שלישי בערב אשתי ביקשה ממני לקנות מים. היה כבר מאוחר ורק החנות הקטנה בפינת רחוב קרסניי הייתה פתוחה. בעודי בוהה בערימת הבקבוקים אני שומע מאחורי קריאה בעברית: "אתה הרב?", כשעניתי בחיוב, הציג את עצמו השואל וסיפר ששמו דימה, ושהוא חי ארבע שנים בארץ ישראל ולפני שנה חזר לרוסיה, לטומסק. בעודנו מדברים המוכרת שמה לב שדימה, הקליינט הקבוע שלה, מדבר בעברית, והצטרפה לשיחה. כשדימה השיב בחיוב לשאלתה אודות יהדותו, היא הופתעה ואז הוסיפה: "האמת שגם לי יש כמה שורשים יהודיים, סבתא שלי מצד אמא הייתה יהודייה".

ביום רביעי אחר הצהריים נכנס לבית הכנסת אדם מבוגר, ובידו הזמנה ששלחנו לחברי הקהילה. "למה אתם כל הזמן שולחים לי הזמנות לאירועים?", הוא תהה, "בסובצקיה 74, הכתובת שהייתה רשומה על גבי המעטפה, לא גרה שום גברת גיטמן. היא מכרה את הדירה לפני שנה, ועכשיו אני, בוריס איליץ פטרוב, גר שם". התנצלתי על אי ההבנה והבטחתי למחוק את הכתובת מרשימת התפוצה. כעבור דקותיים חזר אלי אותו פטרוב ולחש לי על האוזן: "אולי בכל זאת תמשיכו לשלוח. אתה מבין, אני אמנם אומר לכולם שההורים שלי היו אוקראינים פרובסלביים, אבל האמת היא שהם היו אוקראינים יהודים".

ביום שישי, בעודי הולך לבית הכנסת לתפילת שבת, ניגשה אלי אישה ושאלה אותי האם יש בעיר קהילה יהודית. לאחר שהשבתי בחיוב, שאלתי אותה לפשר ההתעניינות הפתאומית. "פשוט מאוד", היא ענתה, "אמי הייתה יהודייה ובזמן האחרון התחלתי להתעניין בשורשים שלי, ומה זה בכלל אומר להיות יהודייה".

ובכן, מסתבר שבאמת יש עשרת אלפים יהודים בסביבה. כן ירבו.

מערכת האתר

השאירו תגובה