"מה מביא אותם לשם? מה גורם להם לחיות ככה? מאיפה מסירות הנפש המטורפת הזו?" – רבים שואלים ביממה האחרונה את השאלה הזו מול חני וחזקי ליפשיץ, שליחי חב"ד בנפאל, שלצערנו עלו שוב לכותרות סביב האסון שם. אז הנה רעיון קצר של הרבי מלובביץ', האיש שבגללו הם שם. כך הוא הסביר פעם את פרשת השבוע, באופן שמסביר גם מה מניע את שליחי חב"ד בכל העולם, ואת חני וחזקי בתוכם:
כהן, כידוע, לא נכנס לבית קברות. פרשת השבוע מספרת שהכהן צריך להתרחק ממתים, אבל כותבת שהוא רשאי ואפילו מחויב לטפל בקבורתו של מת כאשר מדובר ב"מת מצווה", כלומר, באדם שאין מי שיעסוק בקבורתו. הרבי מלובביץ' מסביר שאפילו אם מדובר בכהן הגדול שנמצא בבית המקדש באמצע עבודת יום הכיפורים – עליו להפסיק ולעסוק בטיפול באותו "מת מצווה". למה? כי ההתמסרות לטובת יהודי אחר קודמת לכל עבודה רוחנית, נעלה ככל שתהיה.
הרבה מהתחומים בחיינו, ממשיך הרבי, הם "מת מצווה". אין אף אחד אחר שיטפל בהם ויעסוק בהם. למעשה, כשמסתכלים על עם ישראל, המשימה הכי דחופה היא הצורך להפיץ בקרבו אמונה ולסייע לו (רוחנית ופיזית). לכן עלינו לעזוב את כל עיסוקינו ולהעמיד את מצבו של האחר – בראש סדר העדיפויות האישי שלנו. אם קשה הדבר בעינינו, נדמה לעצמנו את הכהן הגדול שעוזב את קודש הקודשים כדי לטפל במת מצווה. אם הוא נדרש לעשות זאת כדי לקבור אדם, אנחנו מחויבים לעשות זאת כדי להקים אדם לחיים.
נדמה לי שהפרשנות הזו של הרבי לחלק היומי של הפרשה, מאירה את ההתנהגות של שלוחיו שגם בדקות אלה מנסים לאתר כמה שיותר ישראלים ולבשר על מציאתם בחיים.
סיון רהב-מאיר היא עיתונאית, כתבת חדשות ומנחת תקשורת ישראלית
