משרדו של מיכאל (מיכו) מירילשווילי באזור התעשייה של הרצליה פיתוח לא דומה במאום לאלפי המשרדים האחרים בסביבה ההיי טקית: במסדרון המוביל למשרד תלויים דיוקנאות של רבנים ושל אביו של מירילשווילי ובית כנסת קטן ממתין לשרת את הבעלים ואת עובדי המשרד. על שולחנו ספרי קודש ותוך כדי הראיון מירילשווילי מנצל כמה דקות מתות, נוטל אחד מהם ומעיין בו. "מתי שאני רק יכול", הוא מסביר, "אני לומד תורה".
החיבור של מירילשווילי לדת לא מסתכם רק בלימוד. הוא מהתורמים הגדולים של חב"ד, יו"ר חבר הנאמנים של זק"א (ואחד מתורמיו הגדולים של הארגון עם כמיליון שקל), ואורח של קבע בעיתונות החרדית, לעיתים עם בנו יצחק השותף עמו בעסקים רבים והמוכר כמי שהקים את ה"פייסבוק הרוסי", רשת Vkontakte, ומכר אותה תמורת 1.3 מיליארד דולר.
מאז 2009 מירילשווילי מתגורר חלק נכבד מזמנו בישראל ובשליטתו – כאמור יחד עם בנו – עסקים רבים בתחומי ההיי-טק (שבו עשו כמה אקזיטים), הנדל"ן, התקשורת ועוד. השניים שלחו את ידם אפילו בקמעונות עם רשת סופרמרקטים בשם "אחד" שנועדה למכור מזון במחירים נמוכים, אך בסופו של דבר, הייתה אפיזודה חולפת. למרות השנים הלא מועטות בארץ, מירילשווילי לא מאוד מוכר בציבור הרחב וגם לא דובר עברית. הראיון איתו מתקיים בעזרת מנהל פעילותו בישראל המשמש כיו"ר פעיל של כל החברות הישראליות שלו, רו"ח מקסים פסיק, שאותו פגש מירילשווילי לפני כעשר שנים באירוע בסנט פטרסבורג ושכנע אותו לעזוב את פירמת רוה"ח ארנסט אנד יאנג, שם עבד.
"אני מאוד מבסוט ממנו וסומך עליו", אומר מירילשווילי. "ברוסית אומרים: לא מחפשים יותר טוב מטוב. אני אספר לך סיפור: לאיש עסקים מסוים היה רב שהוא תמך בפרויקטים ובישיבות שלו. יום אחד הגיע איש העסקים לבית הרב, ואשתו של הרב אמרה לו שהרב נסע לרב שלו. אז איש העסקים אמר לעצמו שכנראה שיש רב יותר גדול משלו, חיפש אותו והתחיל לתמוך ברב הגדול. ככל שתמך יותר ברב הגדול, כך העסקים שלו הלכו וקטנו עד שכמעט פשט רגל. ואז הגיע לרב הקודם שלו ושאל אותו למה הכול קרס. ענה לו הרב 'עד שלא עשית חשבון מי טוב ומי פחות טוב, הקדוש ברוך הוא נתן לך. ככל שהתחלת לעשות חשבון מי יותר ומי פחות, הקדוש ברוך התחיל לעשות חשבון אם מגיע לך או לא'".
הסיפור הזה כנראה מעיד לא מעט על תפיסת עולמו ועל אמונתו של מירילשווילי. ואולי זאת גם הסיבה שאת מרבית זמנו כיום הוא מקדיש לחברה אחת מהפורטפוליו שלו, ווטר ג'ן Watergen)), חברה שפיתחה טכנולוגיה להפקת מים מהלחות שבאוויר, ושלתפיסתו תוכל להביא מזור למחסור המים בעולם. עוד על כך, בהמשך.
מירילשווילי, 57, נולד בעיירה בשם קולאשי בגיאורגיה – עיירה שבה לדבריו "היו יהודים רבים ששמרו מסורת וחלמו להגיע לישראל". סבו היה מנהל מפעל טקסטיל ואביו, שהיה בתחילה "פועל שחור", התקדם במפעל עד לעמדת המהנדס הראשי. עם הילדים הקפידו ההורים על הצטיינות בלימודים. "כשהייתי שואל שאלות בשיעורים", נזכר מירילשווילי, "המורה היה עונה לי 'אבא שלך וסבא שלך לא היו טורחים לענות לשאלות כאלה אז למה אתה בכלל מצביע?'".
לאחר סיום בית הספר רצה מירילשווילי להמשיך ללימודים ריאליים, אך לא העז להמרות את פי אביו שהתעקש על רפואה. "לפחות תסכים שזו תהיה רפואת ילדים", הוא ביקש מאביו. וכך היה: בגיל 17 הוא נשלח ללמוד רפואה בסנט פטרסבורג, אך כשסיים התמחות הרגיש שאינו רוצה לעסוק בתחום וכי נטיית ליבו היא לעסקים. הוא ביקש את רשותו של אביו, וקיבל אותה. "בלי המילה המפורשת שלו", אומר מירילשווילי, "לא הייתי עושה את זה".
לאחר שכבר עשה לא מעט מהונו, וכשעל שולחנו ממתינות תוכניות עסקיות מרחיקות לכת, הציע מירילשווילי לאביו לעבור לסנט פטרסבורג. האב דחה את ההצעה וביקש ממנו לחזור לגיאורגיה. מירישוילי: "אמרתי לאבא שלי שכל מה שחלמתי עליו, קורה. שיש לי שותפים עסקיים, שאין לי מה לעשות בקולאשי. רחוב אחד בסנט פטרסבורג הרי גדול יותר מכל העיירה. אבא שאל אותי: עסקים יותר חשובים מהורים?.
"סיפרתי לאשתי את הסיפור, ואמרתי לה שאנחנו צריכים להתכונן לחזור לגיאורגיה. אבא שאל אותי כמה זמן התארגנות אני צריך. אמרתי חודשיים, והוא הציע שאקח שלושה, כי בכל זאת, יש לי התחייבויות לשותפים. התחלנו לתכנן את החזרה".
אלא שמלחמת האזרחים בגיאורגיה טרפה את הקלפים, והוריו החליטו לעזוב, כך שבמקום שהוא יחזור לגיאורגיה, הם הגיעו בעקבותיו, לסנט פטרסבורג.
– אז איך הגעת לישראל? הרי בזמנו אמרת שהאפשרויות בישראל מצומצמות יותר.
"מבחינת קנה המידה, ברור שישראל קטנה יותר, אבל יש פה יתרונות אחרים. אבא אמר לי תמיד שאני חייב להשקיע בישראל. ככה חונכתי, ומבחינתי, כל יהודי צריך לגור בארץ ישראל, לעזור לארץ שלו וגם להשקיע בה".
– ומתי החלטת שאתה רוצה גם לגור בישראל?
"ב-1993 קיבלתי את האזרחות הישראלית, ונהגתי להגיע לחגים ולכל מיני אירועים חשובים. מ-2009 אני נוהג להגיע בתדירות גבוהה יותר. לא היה לי אף פעם ספק שאגור בישראל. יחד עם זאת, אני לא שוכח היכן נולדתי".
ברקע הגעתו לארץ היה גם אירוע טראומתי. בשנת 2000 נחטף אביו בצהרי היום בגיאורגיה. כעבור יומיים הוא שוחרר ללא כל פגע, אך שניים מהחוטפים נמצאו ירויים. מירילשווילי נחשד בתחילה ברצח, אך לבסוף הואשם והורשע בקשירת קשר לביצוע עבירה, ונדון ל-8 שנים בכלא. עד היום האחרון במאסר, שממנו השתחרר ב-2009, טען שהאירוע הוא מזימה של מתחריו העסקיים ובית הדין לזכויות אדם בשטרסבורג תמך בו כשקבע שלא זכה לקבל משפט הוגן.
האב ובנו
קשה לדעת מה מבין ההשקעות של משפחת מירילשווילי בישראל הן של האב מיכאל, ומה של בנו יצחק. אם אפשר להכליל באופן גס, ההשקעות בתחומים היותר "אופנתיים", כמו היי-טק – למשל ההשקעות בג'ינג'ר סופטוור ובווילוסיטי – שתי ההשקעות שהניבו אקזיטים יפים (הראשונה מכרה חטיבה ב-15 מיליון דולר, השניה נמכרה לקוולקום תמורת 400 מיליון דולר) – הן פרי היוזמה של יצחק. כך גם ההשקעה בערוץ 20, ערוץ המורשת בעל הגוון הימני שמשפחת מירישוילי היא בעלת השליטה בו, ושבתקופה האחרונה מתפרס גם לשידורי חדשות (ואף מתמודד על הזיכיון לשידורי ערוץ הכנסת). בתחומים השמרניים יותר, כמו נדל"ן ואנרגיה, ההשקעות הן בעיקר פרי יוזמתו של מיכאל.
כך או אחרת, עסקיו של מירילשווילי מנוהלים ברובם דרך שלוש חברות: כיתעים, שעיסוקה בנדל"ן; יהלומי חושן ארגמן, שבה מחזיק מירילשווילי 45%; ועסקי האנרגיה הנקייה שמוחזקים באמצעות חברת באר יצחק אנרגיה.
אחת העסקאות שעשה האב וקיבלה בעבר כותרות רבות הייתה רכישת 5.2% מהכשרה אנרגיה של עופר נמרודי תמורת 40 מיליון שקלים. לאחר שהחברה נכשלה בקידוחי שרה ומירה היא קרסה והסבה למירילשווילי הפסדים שהוערכו ב-28 מיליון שקל. למרות ההפסדים, למירילשווילי יש רק מילים טובות על נמרודי: "לצערי בזמן האחרון אני מדבר איתו רק לעיתים רחוקות. בכל הפעמים שהייתי אצלו זכיתי לאירוח חם".
החלוקה העסקית שהוזכרה קודם לכן אינה חד משמעית. כך, למשל, יצחק הוא זה שהשקיע ברכישת בנייני משרדים בלוד – משרדים שבהם שוכנת בין היתר חברת טלרד, וברכישת חלק מחברת הבנייה רוטשטיין, המתמחה בבנייה לציבור הדתי-לאומי, ואילו מיכאל הוא שהשקיע את ההון הראשוני בחברת פלאריום, למשחקי אסטרטגיה חברתיים, שהקימו חתנו, איליה טורפיאשוילי, אחיו חיים ואחייניו גבי ואבי שלל. "בין היתר, גם אני תמכתי בהם", אומר מירילשווילי בחיוך.
– מכל ההשקעות, איזה סוג השקעות הכי מעניין אותך?
"היי-טק, וכל מיני טכנולוגיות פורצות דרך. זה יעזור למדינה הרבה יותר. לבנות מפעלים כולם יודעים, למכור כולם יודעים. בתחום הטכנולוגיה, בישראל עושים את זה מצוין, אך עדיין צריך לתמוך בזה. אסור לאבד את הפוזיציה שיש למדינת ישראל כמובילה בתחום".
– מה לגבי עסקי הנדל"ן שלך?
"במרבית העסקים שלי, יש שותפים ומנהלים. אני מסתכל על התוצאות, אך לא מעורב בניהול היומיומי. את מרב זמני אני משקיע בווטר ג'ן".
ווטר ג'ן היא כאמור בבת עינו של מירילשווילי והוא משוכנע שלא במקרה הגיע אליה. "הקדוש ברוך הוא נתן לי את זה", הוא אומר. "לכן אני מסתכל על זה כעל אחריות כבדה. הודות לטכנולוגיה הזו, האנושות תוכל לקבל מי שתייה באפקטיביות מרבית ובאיכות של מים מינרליים. אנחנו באמת יכולים להציל מיליוני אנשים ולשפר את איכות החיים של מיליארדים. אנחנו מתקדמים מהר מאוד, ואני מקווה שנגיע לרוב העולם".
מאז השקיע בחברה לפני כשנתיים וחצי ורכש 70% מהבעלות, מספר מירילשווילי, הוא שינה את הפוקוס שלה. החברה, שהוקמה ב-2009, התמקדה בזמנו בטכנולוגיה לייבוש אוויר המאפשרת לחברות העוסקות בכך, כמו למשל אלו המייצרות מייבשי כביסה, לחסוך אנרגיה. כשמירילשווילי נכנס, הוא שם דגש על הטכנולוגיה הנוספת של ווטרג'ן – הפקת מים מהלחות שבאוויר, מה שעשוי לתת פתרון לאזורים שבהם חסרים מים או לאזורים שבהם אין מים נקיים.
פסיק, המשמש כיו"ר ווטרג'ן: "הטכנולוגיה של ווטר ג'ן משמשת גם לייבוש אוויר ומאפשרת לעשות זאת במחצית מצריכת החשמל המקובלת כיום ביבשנים המיוצרים על-ידי החברות הגדולות בעולם".
– נשמע כמו משהו שבאמת יעניין הרבה חברות, אז למה לשנות את הפוקוס?
"כי הטכנולוגיה הזו אולי חוסכת אנרגיה", אומר מירילשווילי, "אבל הפקת מים מהאוויר מצילה אנשים. זה נושא הומניטרי. בעזרת הטכנולוגיה נוכל להפוך את אויבינו לידידינו".
– כמה השקעת בחברה?
"מאחר שזו חברה פרטית, זה דיסקרטי. ועדיין אני יכול לומר שההשקעה הכי גדולה זה בזמן ובאנשים. ויש לזה כל-כך הרבה ביקוש: מדינות ואנשי עסקים עומדים בתור ומוכנים לכל תנאי אפשרי. אנשי עסקים ממדינות רבות רוצים להשקיע במוצרים שונים שיתבססו על הטכנולוגיה, לעשות פיתוח עסקי במדינות שלהם כדי שיוכלו להיות שותפים שלנו.
"יש לנו נציגים במספר מדינות בעולם, שבהן התעניינו בפיתוחים מקומיים על בסיס הטכנולוגיה, אבל אנחנו מתקדמים מהר וחסרים לנו אנשים בהרבה מדינות. יש ביקוש רב והתעניינות גם מצד קרנות האקוויטי הגדולות בעולם, אבל אנחנו לא מחפשים השקעות ברוך השם. אנחנו כן בוחרים שותפים מקומיים שחולקים את החזון שלנו להציל אנשים ולשפר איכות חיים. אנו מחפשים שותפים שיהיו מוכנים לקחת עליהם את הנושא של השיווק ושל הייצור.
"בהודו, למשל, בחרנו עכשיו שותף מקומי שישקיע 100 מיליון דולר בפיתוח העסקי, ובחרנו אותו למרות שהיו הרבה חברות גדולות שקיוו לחתום איתנו והצטערו שחתמנו רק עם חברה אחת. אותו דבר היה בווייטנאם, שגם בה הייתה בחירה מאוד קשה. יש עכשיו מו"מים עם מדינות בכל רחבי העולם כולל ארצות-הברית".
– ארצות-הברית?
פסיק: "כן, בהרבה מקומות בארצות-הברית יש בעיה עם הצנרת – בהרבה צינורות נמצאה עופרת מזהמת. למשל, בפלינט, מישיגן (שלפני שנה פקד אותה זיהום מים חמור, שהביא למותם של כ-10 אנשים, ולנטישת העיר על-ידי רבים מתושביה, ה' מ'). אין מה לעשות נגד זיהום שכזה כי העופרת לא עוברת בהרתחה. אותו הדבר היה בשיקגו. בקליפורניה היה מחסור חמור במים (עקב בצורת קשה, ה' מ'). לאחרונה גם נמצאה עופרת בצנרת המים של בתי הספר בניו-יורק, ומדובר בסיכון בריאותי מאוד גדול, במיוחד לילדים. הטכנולוגיה שלנו מספקת הן פתרון ביתי והן ציבורי – מערכות שיכולות לתת עד 450 ליטר מים ליום או מערכת שנותנת 5,000 ליטר מים ביום. יש התעניינות רבה ברחבי העולם בהקמת חוות מים שייצרו מיליוני ליטרים של מי שתייה נקיים ביום, הן דרך חיבור לרשת חשמל והן באמצעות אנרגיה סולארית מפאנלים".
אם זו בעיה של צנרת או הולכה במקומות שבהם מציבים מערכת גדולה, אנשים צריכים לבוא למקום מרכזי ולמלא מים.
מירילשווילי: "מדובר על מקומות שאין בהם בכלל מים זמינים לשתייה, כך שאולי הם צריכים להגיע למלא כדים, אך לפחות הם יכולים לשתות. בתחילה חשבנו שזה ישמש בעיקר מקומות שיש בהם בעיית מים – מחסור במים, או מחסור במים נקיים. אבל אנחנו רואים שבהרבה מדינות, גם מפותחות, יש לזה ביקוש גדול והמוצרים שלנו יחליפו את הפתרונות הקיימים כיום. זה הרבה יותר זול ואיכות המים הרבה יותר טובה. זה גם חוסך את כל נושא ההובלה של המים".
"התרשמתי מפוטין"
– אתה נחשב לאחד מאנשי העסקים שיש להם יחסים טובים עם נשיא רוסיה, פוטין.
"לא מזמן פגשתי אותו במסגרת פגישה שקיים עם ראשי הקונגרס היהודי העולמי שאני משמש בו כסגן נשיא, והתרשמתי ממנו בצורה בלתי רגילה. זה איש שמבין כמעט בהכל. בפגישה הבנתי את היחס החם שלו לעם היהודי ואת האחריות שיש לו כלפי הנושא. הוא מתמודד עם הסוגיה של האנטישמיות בצורה מאוד חכמה ויעילה".
– מה הוא עושה?
"בעיקר דוגמה אישית שהפגין. יש לו תמיכה של 90% ברוסיה, והוא מנהיג שנותן דוגמה אישית. אנשים מסתכלים על זה והולכים אחריו. הוא מדגיש כל חג יהודי ומדגיש את התרומה של יהודים בכל תחום, דואג להודות ליהודים על כל ההשקעות שלהם, ומדגיש את כל הדברים הטובים שהיהודים עשו לרוסיה. כשאדם מראה דוגמה אישית, זה יותר טוב מכל פקודה שהוא נותן. כשהקימו במוסקבה את מוזיאון היהדות והסובלנות הוא תרם לו את המשכורת שלו. לזה אני קורא דוגמה אישית".
– נבחרת בזמנו לאיש השנה בעסקים של סנט פטרסבורג.
"שלוש שנים ברציפות: בשנים 1999 עד 2001. זה היה משאל טלפוני, ו-250 אלף איש בחרו בי, בעוד שהבא אחריי זכה ב-18 אלף קולות".
– פורבס ישראל העריך את הונך ב-7.6 מיליארד שקל. היית אומר שזה תואם את המציאות?
"בתורה נאמר, אל תספור את הכסף שלך כי זה לא כסף שלך אלא כסף שהקדוש ברוך הוא נתן. אם אתה עושה בו שימוש נכון, הקדוש ברוך הוא ימשיך לעזור ואם לא – כמו שהוא נתן ככה הוא ייקח".
צילום: חב"ד אינפו
