פיוט "ונתנה תוקף", אחד הפיוטים המרגשים והמעוררים שנכתבו ומושרים בראש השנה (קהילות אשכנז) וביום כיפור (חלק מקהילות ספרד), מתאר בנשגבות ובאופן שמעביר רטט בלב, את יום הדין הקדוש. הפיוט מפאר את ריבונו של עולם היושב כדיין על כיסא המשפט ודן כל אדם לפי מעשיו. בגלל המילים המדויקות, או בגלל הסיפור קורע הלב שמסתתר מאחורי כתיבת הפיוט, הפך "ונתנה תוקף" לאחד הרגעים המרגשים ביותר בתפילות הימים הנוראים.
ע"פ מה שידוע, נדרש ר' אמנון ע"י הבישוף ממגנצא, להמיר את דתו. הוא ביקש מהבישוף שלושה ימים כדי "לחשוב על כך", במהלכם יימלך בדעתו איזו תשובה לתת. ואולם מיד אח"כ נקף אותו מצפונו על שלא סירב מיד להיענות לדרישת הבישוף, לפיכך החליט שלא התייצב לפני הבישוף בבוא הזמן שנקבע לו. כשהובא בעל כורחו לפני ההגמון, ביקש שיקצצו את לשונו ("שלא דחתה מיד את הדרישה להתנצר"). ההגמון ציווה לקצץ את רגליו, ("שאיחרו לבוא אליו") ובהמשך גם את שאר איבריו. קצוץ איברים הובא בראש השנה לבית הכנסת והתפלל את תפילת "ונתנה תוקף" שחיבר אז. עם סיום התפילה הוציא את נשמתו. כעבור שלושה ימים נתגלה בחלום לקלונימוס בן משולם, לימדו את הפיוט וגזר עליו להפיצו בכל קהילות ישראל.