הדלקת נרות
את השנה החדשה נפתח כאשר הנשים והבנות ידליקו נרות של יום טוב.
בהדלקת הנרות נאמר שתי ברכות, הראשונה על הדלקת נרות החג, השניה היא הודיה לאלוקים שזיכנו לחגוג שוב את ראש השנה.
הברכה הראשונה:
"ברוך אתה א-דני א-לוהינו מלך העולם אשר קידשנו במצוותיו וציוונו להדליק נר של יום הזיכרון".
הברכה השניה:
"ברוך אתה א-דני א-לוהינו מלך העולם שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".
מתי מדליקים את הנרות?
–לפי הכתוב בלוח שנה–
לשנה טובה תכתבו ותחתמו
אין דרך נאותה יותר להיפרד איש מרעהו לאחר התפילה בליל ראש השנה, מאשר המסורת היהודית העתיקה על-פיה מאחל איש לרעהו: "לשנה טובה תכתב ותחתם", ואישה לרעותה "לשנה טובה תכתבי ותחתמי". ברכות אלו, הנאמרות מלב אוהב, בוודאי נשמעות היטב בשמים ובזכותן נכתב ונחתם לשנה טובה ומתוקה.
קידוש
כמו בכל ליל שבת ויום טוב, אנו מקדשים את ראש השנה באמירת קידוש על כוס יין או מיץ ענבים. ממלאים גביע עד גדותיו ואומרים את הקידוש. לאחר-מכן נוטלים ידיים לסעודה, ואומרים את הברכה על אכילת החלה:
"ברוך אתה א-דני א-לוהינו מלך העולם המוציא לחם מן הארץ".
את החלה טובלים בדבש ואוכלים. כעת מעבירים חתיכת חלה טבולה בדבש לכל אחד מן המסובים.
מאכלים מיוחדים לראש השנה
בראש השנה אנו אוכלים מאכלים מיוחדים, המסמלים שנה טובה ומתוקה.
טובלים תפוח בדבש, מברכים "ברוך אתה א-דני א-לוהינו מלך העולם בורא פרי העץ", ואומרים "יהי רצון מלפניך, שתחדש עלינו שנה טובה ומתוקה".
כמו-כן נהוג לאכול רימון, על-מנת שירבו זכויותינו כרימון זה המלא גרעינים, ראש של דג או של בהמה על-מנת שנהיה לראש ולא לזנב, ועוד מאכלים אחרים כמנהגי עדות ישראל השונות.
לשמוע קול שופר
המצווה המיוחדת של יום ראש השנה היא: לשמוע את קול השופר. השופר מסמל את הכתרת האלוקים למלך עלינו, וטעמים שונים נאמרו לתקיעת שופר זו.
יש להשתדל לשמוע ביום הראשון וביום השני של ראש השנה לפחות שלושים קולות.
כאשר ראש השנה חל בשבת, אין תוקעים בשופר.
להשליך לים את כל החטאים
ביום הראשון של ראש השנה, לאחר תפילת המנחה, אנו הולכים לנהר או מאגר מים קרוב כדי לקיים את מנהג ה"תשליך". במהלכו אומרים פסוקים המזכירים את רחמיו של הקדוש ברוך הוא, וכאקט סימבולי משליכים את החטאים אל תוך הנהר, חופשיים ומשוחררים לפתוח דף חדש.
באם מסיבות מסויימות לא ניתן לקיים את המנהג בראש השנה עצמו, ניתן לקיים אותו עד היום האחרון של חג הסוכות.
