בית חב"ד זכרון יעקב

העלייה 21, זכרון יעקב

זמני תפילות

א׳ - ו׳: שחרית: 08:30 | מנחה וערבית: בזמן
שבת: שחרית: 09:15

משקה' ההצלה

רעש אדיר נשמע ברחבת חצר בית הספר. לאחריו נשמעו זעקות הילדים מכל עבר כשהם רצים בבהלה לתפוס מחסה... • "אם יתרחש נס, אני מבטיח להתחיל... לצום ביום הכיפורים!", אמר האב בקול לא לו... • בקבוקון קטן של וודקה מהרבי הציל חיים

בהזדמנויות רבות שלח הרבי בקבוקי משקה ("וודקה") לאמירת "לחיים", על מנת לחלק בין משתתפי כינוסים או אירועים ציבוריים בכל רחבי תבל. ישנם סיפורים רבים על אנשים ששתיית המשקה החריף עזרה להם לעת מצוא ואף הצילה את חייהם. לפנינו דוגמא אחת מיני רבות:

רעש אדיר נשמע ברחבת חצר בית הספר. לאחריו נשמעו זעקות הילדים מכל עבר כשהם רצים בבהלה לתפוס מחסה. כעבור כמה דקות נרגעו הרוחות ולאט לאט התברר מה ארע. גג אחד הבניינים הסמוכים לבית-הספר 'עין הקורא' שבראשון-לציון התמוטט, וחלק ממנו עף ונחת היישר לחצר בית הספר. אחד מבין הילדים ששהו באותה עת בחצר נהרג במקום והאחר נפצע פצעים אנושים.

כעבור מספר ימים נקרא הרב יצחק גרוזמן, שליח חב"ד בעיר, לשיחת טלפון בהולה. מן העבר השני הציג את עצמו אביו של הנער הפצוע וביקש בקול נרגש: "אשתי מבקשת מאוד שתבוא לבדוק אצלנו בבית את המזוזות", אך יחד עם זאת הוסיף גם בנימה מסוייגת : "דע לך שאני באופן אישי לא מאמין בצדיקים או במזוזות, ובכלל, בכל הדברים שאתם מאמינים בהם. אבל… המצב קשה ואשתי ממש מתחננת, אז תבואו…".

ללא שהיות מיותרות הגיעו פעילי חב"ד לבית ובדקו את המזוזות. התוצאות היו מדהימות: 2 מן המזוזות לא היו כתובות כלל על קלף (המעובד מעור בהמה) אלא על נייר פשוט! כמובן שמיד החליפו אותן במזוזות כשרות למהדרין. חלפו ימים אחדים והרב גרוזמן נסע לבקר את הנער בבית-הרפואה. ליד המחלקה לטיפול נמרץ מצא את האב המודאג. הרב ניסה לדובבו אך ללא הועיל. לבסוף הוציא מכיסו בקבוק קטן של וודקה, שקיבל לפני זמן קצר מידי הרבי לחלק בהזדמנויות מיוחדות לתושבי העיר. הוא הציע לאב לתת לילד כמה טיפות מן המשקה. האב הודה באדיבות על ההצעה והוסיף כי אין צורך להתאמץ שהרי בלאו הכי הרופאים אמרו שלילד יש בצקת במוח ורגעיו ספורים, ובכלל, הרי בודאי לא ירשו לתת לו משקה חריף במצב כזה.

למרות זאת, כעבור כמה דקות, החליט האב בהרהור שני לקבל את הצעתו של הרב, על אף שהכריז פעם נוספת שאינו מאמין בזה. "אולי…" – הוסיף האב בקול לא לו – "אם יתרחש נס, אני מבטיח להתחיל… לצום ביום הכיפורים!".

בלי לחכות רגע נוסף נכנס האב לחדר בו שכב בנו ונתן לו לשתות כמה טיפות מן הכוסית. כעת חיכו כולם לבאות.

להפתעת הכל מאותו הרגע החל שינוי במצב בריאותו של הילד. מצבו השתפר מיום ליום עד שהבריא לחלוטין.

* * *

בפעם הבאה כשהתקשר האב לבית חב"ד וביקש להכין את בנו לטקס הבר מצווה זיהה הרב גרוזמן מיד את קולו. כעבור מספר חודשים התקיימה העלייה לתורה ומסיבת הבר-מצווה בבית כנסת חב"ד בעיר. בהזדמנות זו חזר האב הנרגש על סיפור הנס ולא שכח לציין כי את הבטחתו, לצום ביום-הכיפורים, הוא מקיים מאז במסירות.

 

מערכת האתר

השאירו תגובה