אי-ניצול הכוחות מפריע לסדר הכללי של העולם

מכתבך (ללא תאריך) התקבל. אם תואיל להודיע לי את השמות העבריים, יחד עם שם האם כנהוג, של אלה עבורם ביקשת שאתפלל, אזכור אותם בתפילה.
בוודאי אין צורך להסביר לך שמכיוון שכל הברכות באות מאת השם, והצינור לקבל אותן הוא על ידי דבקות בתורה ובמצוות בחיי היום-יום, כל מאמץ נוסף בכיוון זה מרחיב את הצינורות לקבלת ברכות השם בכל המצטרך.

גם כאשר יהודי, מסיבה זו או אחרת, לא היה נאמן בעבר בצורה מלאה לציוויים האלוקיים, או אפילו פחות מזה, זאת אינה סיבה שלא להסדיר מחדש את חיי היום-יום על פי רצון השם, משום שלכל יהודי יש את הכוח לעשות זאת. דבר זה מובן מאליו, משום שאפילו בן אדם לא היה נותן למישהו בכוונה משימה שזה מעבר לכוחות של האדם לבצע אותה. מכאן, שאם יהודי נתקל בקשיים לא רגילים לחיות על פי רצון השם, פירוש הדבר יכול להיות רק שהוענקו לו כוחות לא רגילים כדי להתגבר על הקשיים. במקרה זה, אם לא מנצלים במידה מלאה את הכוחות שניתנו מלמעלה, הרחמנות גדולה הרבה יותר, מכיוון שהדבר גורם להפרעה בסדר הכללי של העולם, כפי שזה – לדוגמה – לגבי מכונה מורכבת, שבה לכל חלק יש את התפקיד המיוחד לו והוא חייב לפעול בצורה מלאה אם רוצים שכל המכונה תעבוד בצורה חלקה ויעילה. אין עוד "מכונה" מורכבת וכבירה כמו העולם, מעשי ידיו של הקב"ה בעצמו, ולכל יהודי יש בה חלק חשוב ביותר.

מה שנאמר למעלה מספק את התשובה לשאלתך, בסיום המכתב שלך, ברוח זאת שאתה חושש האם תהיה מסוגל להיות נאמן בצורה מושלמת לציוויי התורה. התפיסה הזאת היא נטולת יסוד לחלוטין; ובעצם, היא מנוגדת לאמיתותה של התורה, תורת אמת. כפי שנקבע למעלה, מאחר שהקב"ה חפץ ומצפה מכל יהודי שיהיה נאמן לציוויי התורה, ברור שהוא מספק את היכולת לעשות זאת, וזה בעיקר עניין של הרצון והנחישות של האדם. אבל בגלל טובו האין-סופי של הקב"ה, הוא לא רוצה שהתנהגות כזאת תהיה מאולצת, אלא לגמרי מרצון, כעניין של בחירה חופשית והישג אישי.