סעודת משיח

צריך להודות, רבים היהודים המאמינים שהביטוי 'כשיבוא המשיח' הוא בעיניהם תחליף למשהו רחוק מאוד או בלתי-מציאותי. אף יש מי שכשהם ששומעים דיבורים על ביאת המשיח, כדבר קרוב וממשי – הם מרגישים שיש בכך משום 'חילול הקודש': איך אפשר ליטול מושג אוטופי נאצל ולהפכו לדבר מציאותי, שעשוי להתרחש כאן ועכשיו…

אחרים אומרים: "לשם מה צריך לדבר על כך? הוא יגיע בבוא הזמן. כשיבוא – נקבל את פניו". אבל נוסח ה'אני מאמין' אינו תומך בגישה זו. שם נאמר "אחכה לו בכל יום שיבוא". מדובר בפירוש בציפייה אקטיבית, לא באדישות של "כשיבוא – יבוא". 

הבטחה ברורה 

מדוע אכן חשוב כל-כך לחכות ולצפות לביאת המשיח, לדבר על כך, להתפלל אל ה' ולבקש ממנו שימהר לגאלנו ולשלוח לנו את משיח-צדקנו? התשובה פשוטה: הציפייה היא תוצאה טבעית של אמונה אמיתית בביאת המשיח. יהודי המאמין באמת בביאת המשיח, לא כ'חזון אחרית הימים' שכוחו באי-התממשותו, אלא כדבר ממשי ומציאותי – אך טבעי הוא שימתין ויחכה ויצפה לבואו, וכאשר יראה שהגאולה מתמהמהת – יבקש ויתחנן לפני ה' על בואה.

לא לשווא כלל הרמב"ם את האמונה בביאת המשיח בתוך י"ג עיקרי האמונה. בכך ביטא בצורה הברורה ביותר, עד כמה עניין זה הוא יסוד מרכזי בדת-ישראל. בסוף ספר 'היד החזקה' שלו הוא אף קובע, כי "כל מי שאינו מאמין בו (במשיח) או מי שאינו מחכה לביאתו – לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר, אלא בתורה ובמשה רבנו". כי כשם שיהודי צריך להאמין בקב"ה ובמעמד הר-סיני ובנבואת משה רבנו, כך עליו להאמין בביאת המשיח.

אמונה אמיתית אינה רואה בביאת המשיח חזון עתידני רחוק, אלא הבטחה ברורה של הקב"ה, שעתידה להתגשם בכל רגע ורגע. ואם ברור שהמשיח יבוא יום אחד – למה לחשוב שזה יקרה דווקא אי-שם בעתיד, ולא מחר או היום או בעוד דקה? על-אחת- כמה-וכמה בדורנו, כאשר כל הסימנים שניתנו לנו על התקופה שלפני בוא המשיח אכן התממשו ושמענו מפי הרבי מליובאוויטש דברים ברורים על בואו הקרוב של משיח-צדקנו – ברור אפוא שביאת המשיח
קרובה אלינו היום יותר מבכל עת. 

אמונה בדם 

הציפייה חשובה לא רק כביטוי לשלמות האמונה, אלא היא עצמה בכוחה לקרב את הגאולה. רבים מגדולי ישראל אמרו וכתבו, כי הציפייה למשיח והתפילה והתביעה לקב"ה שיחיש את בוא הגאולה – הן שיביאוה מהר יותר.

הימים שחולפים אינם צריכים להחליש את אמונתנו. להפך, האמונה צריכה להתחזק ולהתעצם, מתוך ידיעה ברורה שאנו הולכים ומתקרבים אל הגאולה. גם על בני- ישראל במצרים נאמר כי "ולא שמעו אל משה מקוצר-רוח ומעבודה קשה"; אך כשהגיעה עת הגאולה – לא עיכבם הקב"ה אפילו כהרף-עין.

נתחזק אפוא באמונה השלמה בבוא הגאולה ובציפייה לקראתה. נאכל בשביעי-של-פסח את 'סעודת משיח', שמטרתה להחדיר את האמונה בבוא המשיח לתוך דמנו ובשרנו. ויהי רצון, שעוד השנה נזכה לערוך את 'סעודת המשיח' השלמה והאמיתית – לכבודו של משיח-צדקנו שכבר יבוא וישב עמנו ויביא את הגאולה האמיתית והשלמה.
 

למידע על סעודת משיח באזור מגוריך צור קשר עם בית חב"ד

למד עוד על הגאולה – כנס למדור 'לומדים גאולה'

התוכן באדיבות:
צעירי אגודת חב"ד
© כל הזכויות שמורות