השבת פרשת 'בחוקותי' נקרא על הברכות והשפע שמובטח למי שילך בחוקות התורה ("ונתתי גשמיכם בעיתם..וישבתם לבטח בארצכם..ונתתי שלום..") וכן את שיקרה אם לאו.
נשאלת השאלה: הרי התורה מחנכת אותנו לעשות מעשים טובים שלא על מנת לקבל פרס, ומדוע מתמקדים בטובה הגשמית שנגרמת, ולא במעלת המצוות עצמן שמקשרות את האדם עם הבורא?
התשובה: התורה והמצוות הן תמצית מהותנו, "כי הם חיינו.."
וכמו שאצל אדם, כשקורה לו אירוע טוב בחייו, הדבר משפיע על כל מציאותו, עד ששמחת הנפש מתבטאת אפילו בריקוד ברגליים,
כך גם בעולם הגשמי – שהוא הטפל למציאות הרוחנית, כשאדם מקיים את התורה, השפע הגשמי הוא תוצאה להשפעה הרוחנית של המצווה.
הקב"ה מגלה לנו את התוצאה.
שבת שלום ול"ג בעומר שמח
מעובד על פי ליקוטי שיחות, כרך ל"ז, עמ' 79.