בפרשת 'נשא' נקרא השבת על הקורבנות שהקריבו שנים עשר הנשיאים- ראשי השבטים, לרגל חנוכת המשכן, ולכבוד חנוכת המזבח.
אולם בעוד שבנוגע למשכן- התורה מתארת בקיצור את הקורבנות של כל הנשיאים ביחד, בנוגע למזבח- התורה מפרטת את הקורבנות שהקריב כל נשיא (למרות שכל אחד מהנשיאים הקריב בדיוק את אותו הקורבן).
הסיבה לפירוט היא כדי ללמד אותנו את הצורך בשתי הדרכים:
מצד אחד כל אחד צריך לעבוד את ה' לפי דרכו ויכולותיו האישיות (גם כשמלל התפילה כמו תכולת הקורבן זהים), ומאידך צריך להקדים ולזכור שכולנו עם אחד, ויש צורך בערבות הדדית.
גם בתפילה היומיומית אנו מקדימים "הריני מקבל עלי.. ואהבת לרעך כמוך", מאחר שלפני התפילה על הצרכים האישיים, אנו מתפללים על העם.
כשמתפללים על הזולת כראוי, זוכים להיענות תחילה.
שבת שלום!
מעובד ע"פ ליקוטי שיחות חלק ח' עמוד 41