בית חב"ד זכרון יעקב

העלייה 21, זכרון יעקב

זמני תפילות

א׳ - ו׳: שחרית: 08:30 | מנחה וערבית: בזמן
שבת: שחרית: 09:15

התורה מול המדע

המדע תובע אימות שנשען על ניסוי: "מסקנות" נחשבות ל"מדעיות" אם הן נחקרו על ידי ניסוי – אבל בוודאי שלא ביחס לתנאים שמעולם לא היו ידועים למין האנושי ולעולם לא יהיה ניתן לשכפל אותם ♦ הרבי כותב

ב"ה י"ח אדר שני, תשל"ג
ברוקלין, נ.י.

ד"ר…
המחלקה לפיזיקה
ברוקלין קולג'
ברוקלין, נ.י.
שלום וברכה:

מכתבך הגיע אלי באיחור מסוים והאישור שלי התעכב עוד יותר באופן בלתי נמנע עקב ימי הפורים שחלפו בינתיים.

בנוגע להדפסה מחדש של המכתב שלי מיום כ"ה אלול תשל"א, אני משאיר זאת לשיקול דעתך, עם תנאי אחד בלבד. מכיוון שהקוראים מורכבים בדרך כלל מאנשים שונים, לא הייתי רוצה שאף אחד יבין לא נכון, אפילו בשגגה, שום חלק מהמכתב הנ"ל שעשוי להיראות כאילו הוצא מההקשר שלו.

אולי זוהי הזדמנות להדגיש שוב כמה נקודות יסודיות:

1) אותם אנשים בעלי כוונות טובות אשר הרגישו מאולצים לפרש פסוקים מסוימים בתורה באופן שונה מהפירוש המסורתי המקודש מימים ימימה, עשו זאת רק מתוך אמונה שגויה שהשקפת התורה (לגבי גיל העולם וכו') היתה בניגוד למדע; אחרת, הם לא היו מחפשים פירושים חדשים בתורה.

2) הספרות המתנצלת – לפחות חלק ניכר ממנה – שנוצרה כתוצאה מתפיסה מוטעית, הסתמכה על העיקרון שכמו במקרה של "מותר לשנות מפני דרכי שלום" (ראה גם חולין כז, ב: דחיתי.. בקש. בראשית רבה ח, ט: דחית בקנה), לא היה שום נזק בעשיית ויתור מילולי "תמים" כלפי המדע, אם הדבר היה מועיל לחיזוק ההתמסרות לתורה ולמצוות אצל רבים.

3) בתחתית הגישה הזאת היתה האמונה המוטעית ש"המסקנות" המדעיות היו מפורשות ומוחלטות.

4) במאמר מוסגר, הסבר מסוים לגישה זאת כלפי המדע ניתן למצוא בעובדה (שהצבעתי עליה במכתבי הקודם), שהתורה מייחסת למדע מעמד גבוה יותר של אמינות מזה שהמדע בן ימינו תובע זכות עליו, כפי שמוכח מן הכלל בהלכה שמותר לוותר על האיסור של חילול שבת על פי דעתו של רופא בתחום של פיקוח נפש והרבה הלכות דומות.

5) עם זאת, הנקודה המכריעה היא שהמסקנות הכי אחרונות של המדע הביאו לשינוי קיצוני בהערכתו של המדע את עצמו, תוך שהוא מגביל באופן ברור את המגבלות של עצמו. בהתאם לכך, אין שום דבר מוחלט במדע; העיקרון של סיבה ותוצאה הוחלף ב"השתלשלות סבירה של אירועים" וכו'.

6) יתירה מזו, המדע בן ימינו סבור שדעות ותיאורים מדעיים לא בהכרח "מציגים" את הדברים כפי שהם באמת.

7) המדע תובע אימות שנשען על ניסוי: "מסקנות" נחשבות ל"מדעיות" אם הן נחקרו על ידי ניסוי – אבל בוודאי שלא ביחס לתנאים שמעולם לא היו ידועים למין האנושי ולעולם לא יהיה ניתן לשכפל אותם.

8) לאור כל מה שנאמר למעלה, אין שום סיבה כלשהי להאמין שהמדע (בשונה מהמדענים) יכול לקבוע דבר מוחלט לגבי משהו שהתרחש בעבר הרחוק, בהיסטוריה 'שלפני-השחר'. כתוצאה מכך, אין כל צורך לחפש מחדש פירושים חדשים בתורה כדי "ליישב" אותם עם המדע, כפי שנקבע בתחילת המכתב.

9) אגב ההתייחסות המיוחדת שלך לשבת בראשית, הדבר מדהים שאלה שניסו לפרש מחדש את מניין ששת ימי הבריאה במונחים של עידנים וכו' אפילו לא הזכירו את הסתירה להשקפה כזאת מהנוסח של גט. מפורסם עד כמה דייקנית היא ההלכה בנוגע לגט. נוסח הגט מתחיל בכתיבה החד-משמעית של התאריך שלו "לפי בריאת העולם" (למשל, בשנה הנוכחית היו כותבים: שנת חמשת אלפים שבע מאות ושלושים ושלוש לבריאת העולם).

במלים של המגילה שקראנו השבוע, "ישנו עם אחד… ודתיהם שונות מכל עם" – ייתן השם שכשם שבימים ההם העם שלנו הרגיש בצדק גאה בייחודיות ובשוני שלו ולא עשה שום ניסיון ליישב את ההלכות, המנהגים וההשקפות שלו עם אלה של העמים שביניהם הוא היה "מפוזר ומפורד", כך כל יהודי יגלה גם עכשיו את אותה רוח אמיצה, שמתבססת על התורה האחת והיחידה מכיוון ש"זאת התורה לא תשתנה ולא תהא מוחלפת" – אחד מי"ג העיקרים הבסיסיים של האמונה שלנו, כפי שנקבע על ידי חז"ל.

בכבוד ובברכה,

[חתימת יד קודשו של הרבי]

מערכת האתר

השאירו תגובה