עם לבן גרתי
בתחילת פרשת השבוע מתכונן יעקב לפגישה עם עשו. הוא משגר אליו שליחים ומורה להם לומר לעשו ; "כה אמר עבדך יעקב, עם לבן גרתי ואחר עד עתה". רש"י מביא לכך שני פירושים : "גרתי" במובן של גר וזר, וכמו כן "גרתי" בחילוף אותיות הוא תרי"ג (רמז ל613- מצוות התורה), לאמור : "עם לבן הרשע גרתי ותרי"ג מצוות שמרתי ולא למדתי ממעשיו הרעים". כמדובר כמה פעמים, הרי שניתן למצוא קשר בין שני הפירושים היות והם נאמרו על מילה אחת.
בכלל נשאלת השאלה, מדוע היה צריך יעקב להודיע לעשו הרשע על הצלחתו בקיום המצוות בבית לבן?
כידוע היתה מטרת יציאתו של יעקב לחרן בעיקרה רוחנית – הוא היה ב"שליחות". היה עליו לזכך את המקום ("חרון אפו של מקום") ולעלות את ניצוצות הקדושה ממעמקי הטומאה עד שהעולם בכלל יהיה מוכן לקראת הגאולה.
לאחר שעמד במשימה ביקש להודיע על כך לעשו: "עם לבן גרתי" – כל עניני "לבן הארמי" הקשורים לחומרניות העולם היו בבחינת גירות וזרות אצלי, טפלים לעיקר שליחותי, ולכן "תרי"ג מצוות שמרתי".
יעקב קיוה כי גם עשו ננער ממעשיו הרעים והוא מוכן לקראת הגאולה, אך השליחים חזרו ודווחו לו : "באנו אל אחיך – אל עשו" – שלחת אותנו אל "אחיך" מתוך מחשבה שהוא עלה לקדושה כמוך, אך אנו מצאנו את "עשו", בדיוק כפי שהיה, עם כל הרע שבו, וממילא עדין אינו מוכן לגאולה.
לא להתחשב בסביבה
מכל האמור לעיל יכולים אנו ללמוד הוראה מעשית לחיינו היום יומיים : יש להיות מוכנים תמיד לגאולה. גם אם הסביבה לא ראויה לכך הרי שחובתינו הפרטית להיות מוכנים לכך. ההכנה הטובה ביותר היא באמצעות הידיעה הברורה שכל עניני העולם הם בבחינת "גירות" וזרות, אשר מעמדם הוא ארעי והם טפלים לעיקר תפקידנו ומטרתינו בעולם – לימוד התורה וקיום מצוותיה.
הדבר התבטא גם במעשיו של יעקב ; "ויבן לו בית ולמקנהו עשה סוכות" – "לו", לנשמתו ועניניה הרוחניים בנה יעקב "בית" – דירת קבע. לעומת ואת – "למקנהו", לכל אותם צרכים גשמיים, בנה "סוכות" – דירות ארעי. וכמו בסיפור בו פתחנו, עלינו לזכור שכל חיינו בעולם הזה הם ארעיים ורק סוללים את הדרך לגאולה העתידה.