רבותינו נשיאינו היו יכולים לפעול את הגאולה בעצמם באופן של "צדיק גוזר והקדוש-ברוך-הוא מקיים", אלא שרצונם היה לזכות את כל אחד ואחד מאיתנו שגם לנו תהיה שייכות והשתתפות בפעולה של הבאת המשיח כאן למטה מעשרה טפחים, ולכן השאירו לנו מקום שנוכל גם אנו מצדנו לעשות משהו בהפצת המעיינות חוצה.
(כ"ד בטבת תשי"ב – 'תורת מנחם' תשי"ב, חלק ראשון, עמ' 245-246 – בלתי מוגה)