הציור
יצירות רבות של ציורים משובחים קשורות במשחק גומלין של אור וצל – אלה יסודות המפתח של כל יצירה אמנותית כמעט. במבט ראשון נראה הצל כאילו בא להסתיר את האור. אולם התורה מלמדת כי כל מה שברא ה' לא ברא אלא לכבודו, והדברים נאמרים לגבי הצל באותה מדה כמו לגבי האור.
ואכן, אם מציירים את הצל במקום הנכון ובכשרון, הוא יכול לספק אפקט חשוב. ואם כי ה"תאורה" של הצל היא בעלת אופי שונה מן הגילוי וההשפעה של האור, הרי שאם משתמשים בה באופן נכון, היא יכולה להגדיל ולהבליט את השפעותיו של האור.
מזה יכולים אנו להפיק לקח חשוב בכל פעם שאנו נקלעים לזמנים של חושך – ובימינו, כאשר הרוחניות פחות ניכרת, זמנים אלה עלולים להיראות כרבים יותר מן הזמנים הטובים. עלינו להשתמש בשלילה בדרך חיובית, כך שיש לראות בכל "צל" רוחני, מסגרת שבאה להבליט את כבוד הבורא.
אם נצליח להשיג מטרה זו, אזי לא זו בלבד שנעריך ביתר שאת את האור שהוא ניגודו של החושך, אלא שבמצבים רבים, בהם אדם נתקל בעניינים של "חושך", הוא יווכח שיש ביכולתו להפוך את החושך לאור, את הצער לשמחה.
הצייר
תכונתו העיקרית של האמן היא היכולת שלו להתנתק מן המראה החיצוני של העצם אותו הוא מצייר. הוא חייב להיות מסוגל לחדור למהות האמיתית של העצם ולהמחיש את התרשמותו בתמונה בעלת מימדים גשמיים.
היצירה האמנותית מגלה לצופה את מה שהוא לא היה יכול להבחין בעצמו – מהות פנימית המוסתרת על ידי שכבות חיצוניות. רק לאמן יש כשרון לגלות את המימדים הפנימיים של העצם, וכך לאפשר לצופה לראות איתו בפרספקטיבה שונה, הנותנת לו להבחין במגבלות הסתכלותו הקודמת.
בקיצור, מי שניחן במתנת-על, אם זה בפיסול, בציור או בכל תחום אמנותי אחר, יש לו יתרון יחודי שהוא יכול להפוך חפצים דוממים, כמו צבעים מברשת ובד, לתמונה חיה. במשמעות עמוקה יותר, מרמז הדבר ליכולת להפוך את הדבר החומרי לדבר רוחני (במיוחד במקרים שבהם היצירה עוסקת ביצורים חיים). ושינוי מהותי זה אכן מתממש אם משתמשים במדיום האמנותי לקדם רעיונות המשקפים תורה ומצוות, מה שמעלה את הביטוי האמנותי לדרגתו הגבוהה ביותר.
נושא זה קשור בקשר הדוק לאחד המאפיינים העיקריים של שאיפותיו הרוחניות של היהודי. וכפי שמבואר בתורת הנסתר (תניא, שער היחוד והאמונה, פרק א ואילך), הבריאה כולה נבראת ומקבלת את חיותה בהתמדה מתיבות ואותיות דבר השם הניצבות ועומדות בה. ורק בגלל שהשם העלים את עצמו, גם אותיות דבר ה' שבבריאה, נסתרות הן ורק החומר הגשמי גלוי לעין
משום כך, האתגר הוא (וכן גם המטרה) להיות מודע לקיום האלוקות בכל דבר בבריאה, ובעשותנו זאת, אנו מקטינים למינימום את הסתרת המציאות האמיתית האלוקית של העולם. אנו חייבים להיזהר ולא לתת לעניינים זרים וחיצוניים להסתיר את התכלית שלשמה נבראנו.
אפילו אם נתקל בקשיים ובניסיונות בחיינו, אנו צריכים לראות בהם אמצעי הבא לגלות את הפוטנציאל הרוחני הטמון בנו ולעזור לנו לפתח אותו. אם נקפיד להסתכל מנקודת הראות הזאת, יחזק אותנו הדבר ויעודד את רוחנו בהתמודדות עם קשיים ועיכובים.