ב"ה י"ח אדר ראשון, תש"ל
ברוקלין, נ.י.
מר…
ס' פרנסיסקו, קליפורניה
שלום וברכה:
שמחתי לקבל את מכתבך מיום ט' אדר ראשון, בו אתה כותב אודות הנישואין הקרבים ובאים של אחותך ש'.
הייתי שבע רצון במיוחד לקרוא במכתבך שש' הסכימה לערוך את ההכנה הנחוצה לקראת נישואיה, כיאה לבת ישראל, דהיינו בנוגע לטהרת המשפחה. זה נותן לי את התקווה והביטחון, כפי שהדבר מובע גם במכתבך, שהיא תמשיך בכיוון זה ותקים בית יהודי שומר מצוות.
היתה לי כבר בעבר הזדמנות להדגיש, ובאריכות, את המשמעות של נוסח הברכות הנאמרות תחת החופה, כפי שנקבע על-ידי אנשי כנסת הגדולה. אני מתייחס במיוחד לביטוי "בניין עדי עד" – "בניין נצחי". פירוש הדבר שנישואין בחיי היהדות הם ההתחלה של חיים חדשים, "בניין" חדש, שעתיד להיות בר-קיימא ונצחי על ידי ילדים וצאצאים נוספים, וכו'. כשבניין גשמי מוקם, בוודאי החוזק והיציבות שלו יהיו תלויים לחלוטין בחוזק וביציבות של היסודות שלו. וביחס ליסוד, ברור שלעניינים חיצוניים אין שום חשיבות, ואף לא חשוב מה אנשים אחרים עשויים לחשוב על המראה של היסוד. הדבר העיקרי הוא שהיסוד צריך להיות עשוי מהחומרים הטובים ביותר, אשר נבחנו ונוסו והוכחו כחזקים ויציבים כדי לעמוד בפני כל סוגי הזעזועים וכו'. אפילו בנוגע למבנה עצמו, כל אדם נורמלי והגיוני יתעלם ממה ששכן עשוי לחשוב, אם מדובר בעניין שהוא בעל חשיבות חיונית לבעל-הבית, או למשפחתו.
הנמשל ברור: כל מי שלמד את ההיסטוריה היהודית ללא דעה קדומה או דעות מגובשות מראש, מוכרח להגיע למסקנה שהבסיס והיסוד של עמנו היה תמיד הנאמנות שלנו כלפי התורה והמצוות בחיי היום-יום שלנו, כפי שכתוב, "כי הם חיינו ואורך ימינו". אותם יהודים אשר, לאורך הדורות, שמרו את התורה והמצוות, היו מסוגלים להתגבר על ההתקפות של עולם עוין ולשרוד, בעוד שאלה שסטו מדרך התורה והמצוות, החל בעובדי עגל הזהב בהר סיני, והקבוצות המתנגדות השונות בדורות האחרונים עד לימינו, ניצבו מול בחירה ברורה: או לחזור לקהל המאמינים היהודי, או להיבלע על ידי העולם הסובב אותם.
בוודאי כשזה מגיע לתקופה בחיי האדם שבה צריכים להיות מונחים היסודות לכל העתיד של כל חיי המשפחה הנשואה, אסור שתהיינה הסתייגויות כלשהן בקבלת ההחלטות המתאימות וההכנות להבטיח את היסודות הללו, כפי שהוזכר למעלה. צריך להחליט בתוקף לקיים את כל המצוות, במיוחד אלה שקשורות לטהרת המשפחה בכל הפרטים. ואם זה נראה קשה בהתחלה, בוודאי כל קושי הוא זניח בהשוואה לתועלת שנובעת מהיענות לדיני ומנהגי היהדות השולטים על חיי המשפחה היהודית, תועלת עבור הבעל, עבור האשה, עבור הילדים והצאצאים שלהם וכו', תועלת הן בגשמיות והן ברוחניות.
אני בטוח שאתה תמצא את הדרך, הן אישית והן באמצעות ידידים, להעביר לאחותך את הרעיונות שהובעו למעלה, באמצעות דברים היוצאים מן הלב אשר נכנסים אל הלב ובסופו של דבר פועלים את פעולתם. למעשה, אני מקווה שלא יהיה צורך בשום מאמץ יוצא מן הכלל במקרה זה, והן החתן והן הכלה יחליטו בתוקף לייסד את ביתם על יסודי התורה והמצוה במידה המלאה ביותר. וכאשר ה', הבוחן לבבות, יראה את ההחלטה הכנה שלהם, יסייע להם לבצע אותה, וירעיף עליהם את ברכותיו במידה הנדיבה ביותר, שהנישואין שלהם יהיו באמת בניין עדי עד במובן המלא ביותר.
במיטב האיחולים למזל טוב לרגל הנישואין הקרבים ובאים, ובתקווה לשמוע בשורות טובות בנוגע לכל האמור למעלה,
בברכה,
נ.ב. למותר לומר שאני מודע היטב לשאלה איך זה שכמה אנשים שלכאורה אינם שומרים את הדרך היהודית (טהרת המשפחה, וכו'), בכל זאת נראה שהם חיים באופן משביע רצון, בעוד שכמה אנשים שכן שומרים את ההלכות, נראה שיש להם יותר בעיות מאשר החלק שמגיע להם? ישנם כמה הסברים, אבל באופן בסיסי הם כדלהלן: ראשית, ה' הוא טוב-לב וסבלן, ולכן אינו אוכף עונש באופן מיידי, אלא מצפה שהחוטא יעשה תשובה, ותשובה מועילה, מלבד מי שמשתמש בה בתור תירוץ לחטוא, ואומר לעצמו שהוא יחטא עכשיו ויחזור בתשובה אחר כך ואז ייסלח לו. שנית, וגם זה חשוב מאוד, אנשים רבים מנסים להסתיר את התוצאות של אי-שמירת טהרת המשפחה, כמו חוסר הרמוניה בחיי הנישואין, סכסוכים ובעיות אחרות, רחמנא ליצלן. זהו נושא מכאיב מדי מכדי להרחיב עליו, אבל אני מקווה שזה לא נחוץ במקרה זה.
נ.ב.ב. כמובן, אתה רשאי להראות מכתב זה לכל מי שאתה חושב שזה יכול לשמש עבורו למטרה מועילה.
