12 אבנים טובות, שהיו קבועות בתוך מסגרות של זהב ומסודרות בארבעה טורים על גבי החושן שלבש הכהן הגדול. על האבנים היו מפתחים באותיות בולטות את שמות שנים עשר השבטים, וכן את שמות האבות "אברהם
וכיצד שואלים : הכהן הגדול עומד ופניו כלפי הארון, והשואל מאחוריו ופניו לאחורי הכהן, ושואל בקול נמוך, ומיד רוח הקודש שורה על הכהן ומביט בחושן ורואה את התשובה במראה הנבואה באותיות הבולטות שמאירות בחושן. מכאן השם "אורים ותומים" על שם שמאירים, ומשלימים את דבריהם שיתקיימו. (גם בבית שני היו האורים ותומים אבל לא הייתה בהם רוח הקודש ולא היו נשאלים בהם).
ישנן דעות שאבני החושן הן רק חלק מהחושן עצמו, ואילו האורים ותומים הם כתב של שם המפורש שהיה נתון בין כפלי החושן.