דובר בתקופה האחרונה כי יש להוסיף במיוחד בלימוד התורה בעיניני גאולה ומשיח – לא רק בתור "סגולה" למהר ולקרב את ביאת המשיח והגאולה, אלא גם ובעיקר להתחיל "לחיות" בעיניני משיח וגאולה, "לחיות עם הזמן" של ימות המשיח, על ידי זה שהשכל נעשה ממולא וחדור בהבנה והשגה בעיניני משיח וגאולה שבתורה, ומהשכל מתפשט וחודר גם ברגש הלב, ועד להנהגה בפועל, במחשבה, דיבור ומעשה באופן המתאים לזמן מיוחד זה, שעומדים על סף הגאולה, ומראים באצבע "שהנה זה (המלך המשיח) בא."
והלימוד הוא לא מצד התגברות רגש האבילות וההשתדלות לתקן את החסרון של חורבן בית המקדש, אלא מצד ההשתוקקות לבית המקדש השלישי… ועוד ועיקר, שהלימוד הוא מתוך ידיעה והכרה בוודאות גמורה כי זהו הלכה למעשה בפועל ברגע שלאחרי זה, כיון ש"מקדש העתיד שאנו מצפים לו בנוי ומשוכלל יתגלה ויבוא משמים" ברגע כמימרא! (בתוך כדי דיבור).