בית חב"ד זכרון יעקב

העלייה 21, זכרון יעקב

זמני תפילות

א׳ - ו׳: שחרית: 08:30 | מנחה וערבית: בזמן
שבת: שחרית: 09:15

הכוח שבשתיקה

לעיתים זו שתיקה שקטה ולעיתים דווקא רועמת וכשמתווסף אליה חיוך דקיק הרי היא רועמת שבעתיים...

 יש לכם שאלה בנושא חינוך? לחצו כאן

לכל זמן ועת, כשם שיש זמן בו חלה על האדם חובת הדיבור, כך יש זמנים בהם ניתן לפעול גדולות ונצורות על ידי השתיקה, לעיתים זו שתיקה שקטה ולעיתים דווקא רועמת וכשמתווסף אליה חיוך דקיק הרי היא רועמת שבעתיים.

השתיקה משמשת כמנוף מעצים ומשדרג חשיבה. יש ביכולת האדם להיכנס אל תוך עצמו ולהביט מבעד לכלי המחשבה בתהליכים הסובבים אותו תוך שהוא מנתח אותם בדיוק מרבי, דיוק שאינו מתאפשר בעת הוצאת האנרגיה על ידי הדיבור. בעת השתיקה יש ביכולתו של האדם לראות דברים מעבר לאופק הרגשי, אופק ההולך ומתעבה לרוב על ידי שימוש מוגבר בכלי הדיבור, תהליך התורם להעצמת התחושה הרגשית וחוזר חלילה כמעגל שאין לו סוף.

נטיית מרבית בני האדם, בעת שהם חשים פגועים על ידי זולתם, להחצין את תחושתם, לשחרר קיטור שכשלעצמו הינו מהלך מבורך. אלא שחסרונו הוא בכך שקיים החשש המתמיד באיבוד הכיוון ומשחרור קיטור מבוקר הוא הופך עד מהרה למאיץ נטול מעצורים.

השתיקה המסייעת לנו לדאת אל מעבר לקו האופק, מעבר לגבולות הראיה הפיזית. דבר המסייע לנו להתמקד נכון במחוללי תחושת הפגיעה ובמניעי השותפים לה. בשלב זה מתפתח תהליך שקלול נכון של מכלול מרכיבי האירוע וכשפורטים אותם לפרוטות בקול דממה דקה, הרי שמשקלם הסגולי הולך ופוחת, עד שהוא מתמקם במשבצת הראויה לו על פי גודלו האמיתי.

רבים הם המקרים בהם מתפתחת שיחת בני משפחה אל מעבר לקווי מתאר וירטואליים אותם הציבו לכאורה בעת תחילתה, הגלישה נעשית לרוב שלא במודע ובחלק מהמקרים במודע. הדבר יוצר תנאי שטח בלתי סבירים היוצאים לחלוטין מתחומי השליטה של שני הצדדים. כל צד מנסה לנתח עם תום המפגש, מה היה לו ברגעי המפגש, האם תגובותיו הלמו את אמירות הצד שכנגד או שמא הן הלמו היישר במרכז פניו. לא אחת בעקבות החשיבה מגיע לו שלב ההצפה המזין את הבערה המתפתחת, של האיזון בו אישיותו של בן השיח מנסה להגן על עצמה.

מנקודה זו ואילך מתפתחים להם בדרך כלל עימותים שלא תמיד זוכרים את מחולליה והצדדים עסוקים כל העת בהגנה מתמדת על גבולות ממלכתם האישית. זו גם העת בה נבחנים גבולותיו של כל צד, גבולות המסייעים תדיר לשמירה על כל היקר לכם.

חלק מהצבת הגבולות הינה אפשרות השימוש במנגנון השתיקה. שתיקה אשר אינה משדרת מלחמה או מגננה, היא אינה רועמת ואין כל סממן של ציניות משתרבב אל בין שורותיה. זו שתיקה מערכתית יזומה, מהלך אשר נועד מעבר לרצון העז שלנו להתקיים תוך שמירה על רמת שפיות ניאותה, לשימוש נבון ביכולות החשיבה שלנו והאפשרות שלנו לנדוד למרחקים. לנבור בעברנו ולנסות לאתר אי אלו אירועים אשר בעצם צבירתם באגף הזיכרון שלנו יש די הכוח לתרום לרמת פגיעות גבוהה. יש לנו גם את היכולת לדהות אל מעבר לקווי הגבולות של הצד שכנגד ולנסות להבין מה הם מניעיו וכיצד הם משתלבים במבנה אישיותו. ננתח נכון את כל המרכיבים ונמקם את עצמנו במשבצת המתאימה לנו במפת האירועים.

אנו נחליט מה אורכה של הפסקת השתיקה וכל עוד אנו חשים כי היא תורמת לנו, אין אנו מפסיקים להשתמש באמצעי זה. במידה ומהלך זה גורם לצד שכנגדכם לצאת משלוותו, התמידו בשתיקתכם, נסו לראות מהו קצה יכולת הסיבולת שלו, אולם לעולם אל תשתמשו בו במכוון כדי להוציאו משלוותו רק כנשק מלחמתי, השימוש הנכון בכלי השתיקה מועיל לנו רק כנשק לשם 'שלום' ואינו גובה מאיתנו אנרגיות מיותרות המותיר אותנו בתחושת ריקנות מוחלטת.

כשנחוש שמלאי האנרגיות החיוביות מלא די הצורך ואנו בשלים להמשך מהלך חיים תקין כשבמאגרים שלנו ישנו מלאי של תובנות נכונות על משברי החיים, או אז הרי היא נקודת בזמן בו נתחיל מחדש לתקשר מילולית עם כל סובבינו.


יצחק ריבקין

הרב יצחק ריבקין הוא יועץ חינוכי בעל ניסיון רב, הניחן ביכולת אבחון אינטואיטיבי. מחבר הספר 'לאהוב ולחנך', ומנהל אתר חינוך נט – לאהוב ולחנך. ידיו רב לו במתן פתרונות חינוכיים בכל הקשור לחינוך.

  יש לכם שאלה אלי? לחצו כאן

מערכת האתר

השאירו תגובה