הטכנולוגיה – ברכה וסכנה

ההתפתחות המדעית והטכנולוגית נתפסת בציבור כדבר מבורך, והנטייה האנושית היא לאמץ מיד כל חידוש וכל המצאה. ברמה העקרונית יש בכך מן האמת. המשנה במסכת אבות קובעת: "כל מה שברא הקב"ה בעולמו, לא בראו אלא לכבודו". כלומר, כל דבר שקיים בעולם – ובכלל זה הפוטנציאל להמצאות וגילויים חדשים – נברא מלכתחילה כדי להוסיף בכבודו של הקב"ה, על-ידי העצמת היכולת לעשות טוב ולהפיץ את ערכי האמת והקדושה.

אולם אסור לשכוח את הצד השני של המטבע – ככל שעוצמתו של דבר גדולה יותר, כן נדרשים אמצעי הגנה גדולים יותר. כל ילד יכול לרכוב על אופניים, אבל נהיגה ברכב מחייבת הכשרה וקבלת רישיון, מכיוון שהסכנה הטמונה ממכונית דוהרת גדולה פי כמה וכמה. כמו-כן, לא כל בעל רישיון נהיגה רשאי לנהוג במשאית ובאוטובוס, כי הכלים האלה סכנתם רבה יותר, ולכן נדרשים אמצעי זהירות קפדניים יותר.

רק לא מכבר נחשפנו לכותרות מצמררות על העולם האפל הטמון מאחורי צג המחשב. הורים קונים מחשב משוכלל לילדיהם, מחברים אותו לרשת האינטרנט, ואין הם מבינים לאילו סכנות הם חשפו את עצמם ואת ילדיהם במעשה הפשוט והתמים הזה. לא יעלה על דעתם להניח לילדיהם לנהוג במכונית, למשל, אבל משום-מה נדמה להם כי הניווט ברשת האינטרנט אינו מחייב אותם לדרכי זהירות ובקרה.

הבעיה המרכזית נובעת מהתפיסה שקנתה לה שביתה בציבור, כאילו פיקוח ובקרה על האינטרנט, וכמו-כן על התקשורת בכללותה, הם דבר פסול. הפכו את חופש הביטוי לערך עליון, וכל ניסיון להגן על הציבור מפני סכנותיו של החופש הזה, נתפס כהתערבות בחופש הפרט או פגיעה בערכים מקודשים. התוצאה היא שהאינטרנט וחלקים מאמצעי התקשורת נעשו ערוצים מרכזיים להפצת הצדדים האפלים ביותר שקיימים בנפש האדם, והאנושות נחשפת באמצעותם לכמויות של זבל, שבעבר היו קיימות רק בסמטאות אפלות.

סכנותיו של האינטרנט גדולות במיוחד בשל נגישותו הקלה. האדם אינו צריך לעשות דבר, אפילו לא לצאת מן הבית. בהקשת מקש או בלחיצה על קישור הוא יכול להגיע למחוזות רחוקים ביותר, תרתי משמע. ייתכן שלא רצה כלל להגיע לשם, אבל התפתה לרגע קטן ולחץ לחיצה קלה על ה'עכבר', והנה הוא כבר לכוד ברשת. עכשיו הוא נדרש לכוחות-נפש גדולים ביותר כדי להיחלץ מהמלכודת.