רק רגע…

רק רגע, ממש מיד, כבר אני מסדר לך כל מה שביקשת. רק אל תהיה מודאג, הכול עניין של רגע אחד . . . כחלוף רגעיים כפול מניין בלתי ידוע, טרם חלף לו הפזמון, הרי אמרתי לך, זה בסך הכול עניין של רגע, עוד רגע אתפנה ואסדר לך כל מה שתבקש . . . מה אתה עושה מזה עניין, רק עוד רגע. ים אין סוף של רגעים חולף לו, עצבי ברזל נמסים בלהט ים האמוציות הקודח ופתרון לאדם אין . . .

מקורו הבלתי נדלה של נהר ה'רגעים' טמון אי שם במעמקי שנות הילדות של הבוגר דהיום. שנים בהן גבולות לא היו גבולות ומסרים בלתי מוגדרים הועברו אליו. שנים בהן הייתה אמורה להתעצב דמותו ומהותו הפנימית חלפו להן מבלי שהוריו נתנו את הדעת על כך שמסריהם נטולי תוכן מכוון הולמים בבסיס נפשו הרכה של ילדם ונוגסת כל חלקה טובה ביצירה המושלמת שהגיעה אל עולמם ובעזרתם, באופן ישיר ועקיף, מתעוותת צורתה עד לבלי הכר. לעיתים דווקא מתוך רצון לתקן ולשפר ולעיתים מתוך החשש לתת יתר על המידה מגיעים אל התוצאות העגומות. הרצון המתמיד של ההורים להיות בכל צומת בחייו של הילד מוביל אותם לעשייה בלתי מבוקרת, עשיית יתר. רצון המתמיד של האדם לתת פועל במקרים רבים כבומרנג שתוצאותיו אינן תמיד פוגעות רק ביוצר התהליך, אלא בדור הבא.

הרצון המפעם בלב הילד להרוויח עוד רגע, רגע אחד בלבד . . . פרק זמן בלתי מוגדר שיתווסף למכסת הזמן שלו, משדר אל נקודה פנימית חבויה ביסוד קיומו. זו הנקודה המצויה תמיד במצב של הנעה בלתי פוסקת, רצון בלתי נלאה לפיצוי עצמי, פיצוי שיש לו ראשית ואין לו לעולם תכלית, אין לילד המתבגר עם הזמן כל יכולת להסביר לעצמו מדוע הוא מסגל ומטמיע בתוכו את הדחיינות.

המסר המועבר אל הילד בגיל בו הוא אמור לפתח בקרבו את מנגנון ההתמודדות עם קבלת החלטות ועמידה ראויה במימוש מטרות, הינו מסר המגיע מתוך רצון מתמיד לחפות מחד ומאידך קניין רוגע נקודתי המעניק דקות של חסד להורים. דקות שמחירן מאמיר ככל שעולה רף הגיל.

תגובות ההורים בהישמע מוזיקת ה'רגע' משמשות כדלק סילוני איכותי ביותר לשם האצת סיבובי המנוע אצל ילדם. ככל שהם יגיבו בכעס ובחוסר נחת מתגובת ילדם, כך תצבור התגובה גובה ותנסוק לגבהים בלתי מוכרים מהעבר. למעשה הגולם קם על יוצרו ולעיתים המצב נראה כבלתי ניתן לפתרון.

ראשית הדרך אל פתרון הבעיה, כרוך באופי ובאופן תגובת ההורים. חשוב להתבונן לרגע במהות התגובה, על רקע מה היא באה. יתכן והצטברו כאן מספר גורמים אשר הביאו במקרה זה לתגובה הנראית במבט ראשון כחוצפה מיסודה. אחרי שניסינו להבין ובדרך שבו רגשותינו לרגוע מעט. ילד במהלך שנותיו בבית ההורים מסגל לעצמו מטבע לשון שלא בהכרח הוא תמיד מזדהה עם המסר הרעיוני שלהם, בהמשך משהוא מפנים כי בידיו מצוי כלי נשק עוצמתי, הוא נהנה להשתמש בו בנדיבות, אולם עדיין אין הדבר מצביע באופן גורף על רצון מתמיד להתחצף. בשלב הבא, שלב בו ההורים מזינים את אשר המרד. מטמיעים בו את הידיעה כי תגובתו מקוטלגת על ידם כחוצפה מזוקקת וטהורה, הרי שבשלב זה הוא כבר עובר לשימוש בוטה באוצר שבידיו. מנקודה זו ואילך נשמטת ידם של ההורים מן ההגאים ויכולת הניווט נראית כלאחר התמוטטות מוחלטת. זהו שלב מלחמה של הכול בכול. כל הכלים כשרים וכל דרכים ראויות. אולם במלחמה כמו במלחמה, גם המנצח מפסיד למעשה.

כשאנו מעוניינים לפתוח דף חדש ולהכחיד תופעות הנראות לנו כמיותרות בהתנהלות, ראשית כל דבר עלינו להניח את כל עולם האמוציות שלנו בקרן זווית, להשתדל להתמקד במטרה אליה אנו שואפים להגיע ולצאת לדרך. כל התעלמות שלנו מתגובת ה'רגע' הנקודתית תביא אותנו לעליית מדרגה ביכולת הסינון, עיכול ועיבוד התחושה שלנו כלפי המסר ובהמשך לידי יכולת עיבוד נכונה לתגובה הרצויה. כשבן שיחכם מפנים שתוצאת אמירתו אינה משגת את מטרתו, פעם ועוד פעם, יאותת לו הדבר מסר ראשוני איכותי. ההמשך הטוב ביותר הוא, לאתר משבצת זמן בה תתאפשר קיומה של שיחה נינוחה, שיחה שלא תיגע בנושאי כאב הלב שלכם או הבושות שנגרמות לכם. בשיחה זו דברו על הכל חוץ מהתנהגותו של הילד. כעבור זמן מה, לכשתזדמן לכם שנית משבצת זמן מתאימה, המשיכו את השיחה מהמקום בו הפסקתם, כעת ניתן לגעת בנורמות התנהגותיות, בשיחה עם כללי דרך ארץ. על הדחיינות ותוצאותיה בקלקול כל דבר טוב. חשוב לסיים את השיחה מבעוד מועד ולא לגלוש לפסים אישיים הלקוחים מדרכי התנהגותו. בהזדמנות הבאה, העלו את דרכי ההתנהגות הראויים מול התנהגותו. הסבירו לו כי למענו אתם מדברים. כך כשתבססו את הפסיעה הנכונה הראשונה, מובטח לכם שההמשך יהיה מוצלח בעזרת השם.

אבי ע"ה נהג תמיד לומר לי, זכור, כל קילומטר מתחיל מסנטימטר . . .