אובדן משמעת של בני

שאלה:

בני הצעיר בן שש עשרה וחצי מעדיף לשהות בבית אביו (שאינו שומר עדיין תומ"צ) מאחר ושם הוא יכול לעשות הכל בלי פיקוח ובלי השגחה.

כשאני מנסה להעיר לו מיד הוא אומר שיעבור לשם לצמיתות וזה ממש לא רצוי לא מבחינתי וגם לא מבחינתו…

מה ניתן לעשות המצב ממש לא נראה טוב…

תשובה:

שלום,

בנך משתמש במצוקתך כדי להגיע לעמדת כוח טובה יותר, קלף המיקוח שלו מצוי בתגובותייך.

ברור כי בעשייה חד צדדית, הוא יגבר על כל עמדה שתציגי.

נסי לעניין אותו בדברים אותם רק את מנקודת הימצאותך יכולה לאפשר או להעניק לו.

חשוב לשקלל בעת תגובותייך כלפיו כי לכל אמירה ישנו 'תג מחיר', אל תמהרי לכוון אותו על ידי הגבלות או אמירות שיש בהן כדי לגרום לו להתפרצות תסכולים, החשוב הוא להראות לו עד כמה דרכך היא דרך טובה וראויה.

הניחי לו ללמוד בדרכו שלו מהי הדרך הטובה ביותר.

לא רצוי להשתמש בדרך של הגבלות כאשר מעבר לרחוב מצויה אפשרות זמינה וקלילה נטולת מגבלות.

בהצלחה בס"ד.