בית חב"ד זכרון יעקב

העלייה 21, זכרון יעקב

זמני תפילות

א׳ - ו׳: שחרית: 08:30 | מנחה וערבית: בזמן
שבת: שחרית: 09:15

תשובה שמביאה גאולה

עצם העובדה שעדיין נשארו עוונות בעם-ישראל, אין בה כדי לעכב את הגאולה. אם כך, לאיזה סוג של תשובה הקב"ה ממתין?

לקראת סיום ספר דברים (בפרשת ניצבים) משה רבנו מזהיר את עם-ישראל שלא יסור מדרך התורה, ומתריע על מה שעלול לקרות אם חלילה ייטוש אותה. דבריו אלה מנבאים בעצם את כל תולדות ימי ישראל. הוא מדבר על מכות קשות שיינתכו על העם, על גלות, סבל וייסורים. ולבסוף מנבא משה רבנו, שלאחר שיבואו עלינו כל הדברים הללו, נשוב בתשובה שלמה לה' ולתורתו, ואז גם תבוא הגאולה.

על סמך הפסוקים הללו פסק הרמב"ם (הלכות תשובה פרק ז, הלכה ה): "אין ישראל נגאלין אלא בתשובה, וכבר הבטיחה תורה שסוף ישראל לעשות תשובה בסוף גלותן, ומיד הן נגאלין". כלומר, הגאולה והתשובה כרוכות זו בזו, ובסוף זמן הגלות ישוב העם בתשובה ומיד ייגאל.

העוון לא יעכב

לאיזה סוג של תשובה הקב"ה ממתין? בעל 'מנחת אלעזר' כותב בפירוש ('דברי תורה' מהדורה ג עמ' כד), שהטענה "שהגאולה מתעכבת עד שישובו כל ישראל, זהו נגד מקראות רבים", והוא מביא ראיה מסימני חז"ל על תקופת 'עקבתא דמשיחא', ש"אדרבה, יהיה רוב פני הדור כן (=במצב של 'חוצפא יסגי' ושאר הסימנים השליליים). אם-כן, איך יהיה זה דורו של משיח, הרי יעכבו מלבוא משיח עד שישובו כולם ויהיו צדיקים כולם!", והוא מסיים: "אלא ודאי כי הדברים הנ"ל הם הבל וריק וכזב".

כלומר, עצם העובדה שעדיין נשארו עוונות בעם-ישראל, אין בה כדי לעכב את הגאולה. על הפסוק (תהילים קל,ח) "והוא יפדה את ישראל מכל עוונותיו", אומרים המפרשים (מצודת-דוד): "גם העוון לא יעכב הגאולה, כי הוא יפדה את ישראל מן העוונות". אפשר לראות זאת גם בסדר הפסוקים שאומרים ב'נפילת-אפיים' – תחילה "פדה אלוקים את ישראל מכל צרותיו", שזו היציאה מן הגלות, ורק אחר-כך "והוא – הקב"ה – יפדה את ישראל מכל עוונותיו".

כך נאמר (מיכה ז,יח): "מי א-ל כמוך נושא עוון ועובר על פשע לשארית נחלתו", ופירשו המפרשים: "לשארית נחלתו – אותם שיישארו מחבלי המשיח, אינו עומד על הפשע להשגיח בו, לשלם עליו גמול, אלא עובר על הפשע והולך להלאה, כאילו לא יראנה" (מצודת-דוד). וכן פירש הרד"ק: "לא יפנה לעד אל מעשיהם, כי חפץ חסד הוא… וחסדו יגבר על חטאיהם כשיגיע זמן הגאולה".

אין הדבר סותר את הצורך בתשובה לפני הגאולה. אכן, נחוצה תשובה קודם הגאולה, ובמיוחד מאחר שאנו רוצים שהגאולה תבוא באופן של 'זכו' ובבחינת 'אחישנה'. אך התשובה הזאת, שלפני הגאולה, אינה חייבת להיות תשובה גמורה, שמוחקת את כל העוונות, אלא דיי בהתחלה של התעוררות בלבד. מחיקת העוונות והתשובה השלמה יהיו אחרי הגאולה.

תינוקות שנשבו

נוסף על כל זאת נראה שעיקר התשובה הנחוצה כדי שתבוא הגאולה אינה דווקא תשובתם של מי שנתרחקו משמירת התורה והמצוות. הללו בבחינת 'תינוקות שנשבו', ובמיוחד בדורנו, שרובם ככולם לא נתחנכו על ברכי התורה והמצוות. עליהם חלים דברי הרמב"ם (הלכות ממרים פרק ג, הלכה ג), ש"בני התועים האלה ובני-בניהם שהדיחו אותם אבותיהם… הרי הוא כתינוק שנשבה… הרי הוא כאנוס, שהרי גידלוהו על טעותם". ממילא אין מעשיהם מעכבים את הגאולה.

על-כן ברור, שעיקר הצורך בהתעוררות של תשובה לפני הגאולה הוא דווקא מצד יהודים מאמינים ושומרי תורה ומצוות, שנקראים להתעורר בתשובה במיוחד לקראת בוא הגאולה האמיתית והשלמה. וכן כתב בעל ה'מנחת אלעזר' (שם): "הא דכתב הרמב"ם דאין ישראל נגאלין אלא בתשובה, היינו לבינונים ומאמינים, אנשים כערכנו, אבל לא להמתין על כל ישראל".

התוכן באדיבות:
צעירי אגודת חב"ד
© כל הזכויות שמורות

מערכת האתר

השאירו תגובה