כ-4% – 8% מהאוכלוסייה הבוגרת סובלים מסיוטי לילה. אך בקרב הלוקים בתסמונת הפוסט-טראומתית – כ-90% סובלים מסיוטים חוזרים המשחזרים את הטראומה.
במחקר שפורסם בכתב העת Jama של האיגוד הרפואי האמריקני, דיווחו החוקרים כי גילו דרך פשוטה להפליא להפחית משמעותית את התופעה. מדובר בשיטה של שימוש בדמיון מודרך הנקרא דמיון חזותי. המטופל מתבקש לדמיין (בשעות הערות) את הסיוט כשהוא "משופץ". למשל: נבדק שחווה תקיפה אכזרית וסבל מסיוטים חוזרים בנושא, הצליח להפחית משמעותית את תדירות ועוצמת הסיוטים לאחר שבמשך שבועיים התמיד לדמיין בשעות הערות כיצד הוא מניס את התוקף בעזרת אלת בייסבול.
החידוש של המחקר הנוכחי הוא שהשיטה יעילה לא רק כטיפול בסיוטי-שינה, אלא גם בהפחתת התופעות הקשורות בטראומה, שנחוו בשעות הערות! כנראה משום ההשפעה העצומה שיש לשינה טובה על איכות החיים בשעות הערות. אך לא רק. התכנים המתוקים של החלומות ששופצו, חזרו וחלחלו מהעל-מודע אל המודע בשעות הערות, וממילא גם אלו שבזמן הערות נחוו אחרת.
תובנה זו עומדת בבסיס הטיפול בקליניקה "מרכז מימונידס (הרמב"ם) למדע ולאומנות השינה", בניו מכסיקו, שם משלבים את הטיפול בחלום בדרך הדמיון החזותי עם פסיכותרפיה דינאמית. מדובר למעשה בשיטה ידועה במקורות היהדות ונעשה בה שימוש נרחב בעבודת השם בכל התקופות. במיוחד – בתורת חסידות חב"ד, המלמדת להתבונן ולראות בעין השכל (להבין) את האלוקות שבכל התרחשות ודרך כך לזהות את משמעותה החיובית האמיתית.
היטיב להגדיר את הדבר הרבי השלישי של תנועת חב"ד, הרבי הצמח-צדק (המכונה כך על שם ספרו), שהצליח להכניס הכול במשפט פשוט אחד: "חשוב טוב – יהיה טוב". כלומר: יש למחשבה נכונה יכולת לעצב את המציאות.
רבים מחסידי חב"ד לדורותיהם ובוודאי האדמו"רים בעצמם, יישמו בחייהם את הכלל הזה. מסופר למשל, על הרבי הקודם מליובאוויטש, אדמו"ר הריי"צ (רבי יוסף יצחק), כי בשנות האימים של השלטון הסטליניסטי נעצר ונגזר עליו דין מוות בעוון הפצת יהדות ללא חת. בהחלטה תקיפה קיבל על עצמו שלא להתייחס למציאות המאיימת שעמדה למולו, ודימה אותם למה שהם באמת: אין ואפס.
גזר הדין אכן בוטל, והרבה יותר מכך: חלפו שישים שנים והקומוניזם אכן הפך לאין. בכל העולם מחפשים את הסיבה, אך אנו יודעים את האמת: הרבי החליט שלא להחשיב אותם, ולכן הם אינם. עכשיו נותר לנו רק דבר אחד: להתבונן חזק בגאולה הקרובה, פעולה ש'תמשוך' אותה פנימה, הישר אל תוך חדרנו.
באדיבות עלון 'הגאולה מעניין ועכשווי'