אני יודע בדיוק על מה אתה חושב, זה כמו כתוב לך על המצח מילה במילה אני יכול לחזור לך על הכול בדיוק נמרץ וזה לא בדיוק ממש כפי שאתה חושב . . . הדבר בא כאילו להתריס כלפי החבר תוך כדי הבעת עליונות וערעור כל מעמדו כישות עצמאית ולהודיע קבל עם ועולם על אי יכולתו לשמור על פרטיותו.
למעשה בעשייה זו לוקים כולם, כל אחד ודפוסי התנהגותו המוחצנים באופן שונה כנגזר ממאפייני אישיותו, אולם הצד השווה שבהם הוא האמירה 'אני יודע . . . לעיתים יהיה זה דווקא מורה הכיתה אשר ידע לומר לתלמידו את אשר מתנגן על נימי לבבו במסתרים ויש אשר השכן יעצור אתכם במעלה המדרגות ויומר כי מראה פניכם מסגיר את תחושתכם הרעה ופניכם נפולות מתמיד.
לא שיש כאן רצון עז לסייע כמו שיש כאן רצון לא כן להיות במרכז ההוויה של החברה בבחינת 'פסיכולוגיה בגרוש' כביכול יכולת לחוש את המתרחש בלב הזולת מתוך רצון לפתוח בשיחה נטולת כל כיוון ראשוני מוגדר. חיים סתמיים ללא כיוון הם העומדים בעוכרי כל קשר רציני איתן בכל חברה תקינה.
כשהחברות באה לידי ביטוי באמירות סתמיות נטולות כל ערך עמוק וכולן מכוונות לשם הנעה שטחית של זמן אוויר הרי שאיכותו של הקשר נועד לכישלון או במקרים אחרים לריסוק מוקדם מהצפוי.
ההבנות העולות לסיכום בין בני זוג בעת הגיעם לסיכום נתונים לקראת רגע ההחלטה הגורלית בדבר הקמת תא זוגי בריא הן הרות גורל ולא כולם נותנים את הדעת על עומקם של דברים בדיוק כפי שמפריח אמירות הסרק לא התכוון לכך בעת שאמר את אמירותיו. רגעי היסוד לעיתים מתפספסים להם ונמוגים בערפול החושים הכבד השורר בקרב מקבלי ההחלטות והנטייה הגורפת הינה למלא כל פרט בהוואי השמחה מבלי שניתנה הדעת על דברים מהותיים. במקרים רבים כשניתנת הדעת על מהותם של דברים כבר מצויים בני הזוג עמוק בתוך נבכי הקשר הזוגי ומענים עצמם במחשבות טורדות על 'איך נחלצים מהפלונטר' מרבית זמנם הם עסוקים במתן פירושים למחשבותיהם וניסיון בלתי פוסק לנתח את הלך מחשבות בני זוגם/ן דבר הגובה מהם אנרגיות רבות ומותיר אותם ללא יכולת ביסוס ראויה של הקשר הזוגי בזמן הקריטי ביותר הנחוץ לשם כך.
קשר זוגי אינו קשר של ניחושים, קשר זה הינו תוצר בדוק של הנחה גלויה של כלל המרכיבים על השולחן באופן בו לא יהיו כל אפשרויות למתן פרשנות רצופת ניחושים והפתעות. דרך רצופת שקיפות מלאה ונטולת כל אמירות רדודות הבאות לעטוף חלל ריק בהילת שווא שאינה ראויה למקומה. אף אדם אינו אוהב כשפונים אליו באמירות נטולות כל כיוון ברור ועל אחת כמה וכמה בני זוג. כשבן זוג אינו יודע מה ילד יום וכל העת עוסק בניחושים מתי אמירת בן הזוג קרובה אל האמת ומתי היא משוייכת אל עולם התוהו הרי שקשר זה נדון לכישלון וגם אם הוא מתמשך מעבר לכל זמן סביר הרי שאין הוא טומן בחובו כל עומק ראוי וכל יום נגרר אחרי קודמו ללא כל חיוניות אתגרית והשקעה מתמדת הדרושה להמשך חיים תקינים של התא הזוגי. כשלא משקיעים – שוקעים !