"אם סמכות, אז שתהיה כאן סמכות אחת בלבד! אנחנו החלטתי ואתם תבצעו…"
רבות דובר על נושא הסמכות ההורית, הסמכותיות שבה וסמכותיות היתר הנגזרת ממנה, אולם הידיעה הברורה כי ההורים הם המובילים והקובעים בממלכה היא זו שאמורה להוביל לכל אורך הדרך ולהביא לידי כך שעיצוב הדרך בכל שנות החממה ייתן את אותותיו לכל המשך החיים. בהחלט חשוב שהסמכות ההורית תוביל באופן ברור לחלוטין כל מהלך בבית, אולם הילד חייב לראות קו אחד ברור של הנהגה מובנית .
לעיתים בני זוג מביאים איתם אל תוך הוויית התא המשפחתי שתי תפיסות עולם מנוגדות כשכל אחד מהם מנסה להוביל ולנווט על פי תפיסת עולמו תוך הכנסת דגשים התואמים את קו הדברים הברורים בעיניו ובתוכם כלולים כל כללי העשייה אותם הנחילו לו בבית הוריו כשנלווים אליהם מגוון תובנות אישיות אשר נבנו על פי כלי הבנתו האישית. הבהירות בה הועברו אליו כללי ההתנהגות בבית הוריו הם אלה המניחים במרבית המקרים את היסודות לאופי התובנות הנבנות באופן עצמאי על ידי כל אחד ואחת והן משמשות כחוליה המקשרת בין הדורות.
מסר, ככל שרמת איכותו עולה כך במקביל עולה גם רמת ההפנמה של הרעיון הטמון בו ולכן כשהורים מעוניינים להנחיל דבר לדורות טוב יעשו אם יקדישו זמן ראוי בטרם יעבירו את המסר. תחושת המנהיגות המשתלטת על הורים רבים, תחושה המביאה אותם אל הדחף להחליט ויהי מה, דבר המניב תוצאה של שורת חוקים וגזרות שאין הציבור יכול לעמוד בהם כלל, אולם שם 'למעלה' בדרג הפיקודי של התא המשפחתי תחושת ההורות 'עולה לראש' ההורים ומקלקלת את השורה ואין היא מאפשרת להם לראות ולקרוא נכון את השטח.
הסמכות הניתנת בידי ההורים בחלקה הינה כחרב פיפיות, שימוש לא נכון בה מניב פגיעה דווקא באוחז בנדן החרב, משום שהעברת הוראות סמכותיות ככל שיהיו אם אין מתלווה אליהן התאמה לנפש המקבל , חשיבה והתחשבות מוחלטת הרי הן יוצרות כוח התנגדות וכשם שההוראה ניתנה ללא כל טעם ודעת כך גם להתנגדותם של הילדים לא תינתן כל הסברה, אלא היא תגיע ותשטוף כל חלקה טובה בחמת זעם תוך כדי פגיעות בלתי מובנות בהורים המוצאים עצמם משתוממים מול השצף הפוקד אותם.
יש וגל עכור חוזר ומניב תוצאות בלתי רצויות שנים רבות לאחר מתן אותן הנחיות בלתי ברורות וקבילות ויש אף מקרים לא מעטים בהם הגל הנגדי שוצף דווקא לאחר שאותו ילד הקים את התא הפרטי שלו, אין הוא מבין מאין זה מגיע אליו אולם הוא מוצא את עצמו עושה מגוון פעולות הנוגדות כל ערך שהנחילו לו הוריו, כאילו מי תהום רבה פורצים ממנו ואין הוא שולט בהם ולעיתים הוא אף ינסה לנמק אותם ברצונו להקנות לעשיותיו גוון של חשיבה עצמאית, מעין צבע אישי שלו לתכנים שיאפיינו את ממלכתו. דווקא עשייה שכזו, היא המניבה הרס וחורבן. היא העשייה אשר כל ההנעה שלה בחלל ריק יסודה וכל מניעיה מגיעים מתוך הרצון להשיב ללא כל בקרה ובלבד להשיב. כל התהליך הבלתי מבוקר המופיע בבתים רבים מקורו באותם מסרים והנחיות שניתנו ללא כל גילוי של התחשבות הכרחית בנפש המקבל. סוף מעשה במחשבה תחילה . . .