הפרשה השלישית שב"ארבעה הפרשיות" היא 'פרשת פרה'. השבת בקריאת התורה נוציא ספר תורה מיוחד מארון הקודש ובו נקרא את הקטע הראשון של פרשת חוקת המדברת על דיני פרה אדומה.
פרה אדומה הייתה באה לטהר את אלו שנטמאו בטומאת מת (כגון מי ששהה במחיצת מת) וזאת על-ידי שהוזה עליהם מאפר הפרה – אותה שרפו – ובהזיה זו נטהרו.
הטעם לקריאה בפרשה זו דווקא קודם חודש ניסן היא : כדי להזכיר לכל מי נטמא במת להיטהר מטומאתו כדי שיוכל להקריב את קרבן הפסח במועדו ולא יצטרך הוא לחכות לפסה שני. הקדימו לזרז על כך קודם חודש ניסן ולפי שהרחוקים מירושלים היו יוצאים מבתיהם כבר בר"ה ניסן לעלות לירושלים הקדימו את הקריאה.אף שהיום אין לנו בית מקדש ואין אנו מקריבים קרבנות ואין אנו אוכלים קדשים, אנו קוראים פרשה זו ולומדים מצוותיה ודיניה ועוסקים בהם בזמנם ונחשב לנו כאילו היטהרנו מטומאתנו והכשרנו את עצמנו להקריב קרבנותינו בזמנם.
מצווה זו נצטוו ישראל לראשונה בראש חודש ניסן מהשנה השנייה לצאתם ממצרים ביום הקמת המשכן, באותה שנה היו חייבים כולם להיטהר כדי להקריב את פסחיהם אפילו מי שלא נגע במת מאחר והיה זה לאחר חטא העגל – שהיא עבודה זרה שמטמא כמת.
מצווה זו שייכת לחלק ה"חוק" שבתורה ואין לנו כל הסבר ומושג מהו ענינו וכלשון הפסוק: "וזאת חוקת התורה". המדרש משבח במצווה זו את עם ישראל : ששמחים לקיים את המצוות שללא טעם ודעת יותר מאלו שניתנו להבנה שכן בהם מתערב שכל האדם ומפריע לעומת ה"חוק" שכל כולו הוא ציווי ה' בלבד.
תשע פרות אדומות נעשו עד היום. הראשונה עשה משה ובה השתמשו כל בית ראשון, והשאירו מעט לבית שני, שנייה עשה עזרא הסופר, ושבע מעזרא עד חורבן הבית. פרה עשירית יעשה אי"ה בקרוב ממש המלך המשיח.
ישנם הפוסקים ששמיעת קריאה זו היא מהתורה ועל-כן כל ירא ה' ידאג לשמוע קריאה זו השבת.