הרבי מבקש: מעשים טובים לזכרה
בהתאם למנהג ישראל, לקשר את יום-ההילולא של הנשמה עם הוספה בעניינים של מעשה בפועל לעילוי הנשמה, ובכך להמשיך את עליית הנשמה כאן בעולם הזה – הרי המעשה הוא העיקר: כדאי ונכון לקשר את יום-ההילולא של הרבנית להוספה וריבוי בהקמת מוסדות לעילוי נשמתה, ובמיוחד מוסדות המיוחדים לשלוש המצוות שנמסרו במיוחד לנשים – הדלקת נרות שבת, כשרות האכילה והשתייה, וטהרת המשפחה.
נקודת ציון: הכרזתה בנוגע לנצחיות תורת החסידות ונשיאיה
בין פעולותיה האחרונות של הרבנית בעולם הזה, שנודעו והתפרסמו באופן גלוי ולעיני כל, גם לעיני עמי הארץ – היה המענה שלה (במשפט על ספריית הרבי) אודות אביה, כבוד קדושת אדמו"ר הריי"צ: "אבי, הרבי, הוא בעצמו, יחד עם ספריו וכל ענייניו, שייך לחסידים".
במענה זה ביטאה הרבנית, והכריזה באופן גלוי לכל, שנשיאותו של נשיא הדור, ממלא מקומם של רבותינו נשיאינו אדמו"רי חב"ד, החל מכבוד קדושת אדמו"ר הזקן, מייסד תורת חסידות חב"ד, והבעל-שם-טוב, מייסד תורת החסידות הכללית – הוא עניין נצחי שלא שייך בו הפסק, חס-ושלום, עד ביאת גואל צדק.
עיקר החידוש שבדבר הוא, שהמענה של הרבנית התקבל בעיני "עמי הארץ", אינם-יהודים, ועל יסוד זה נפסק במשפט הספרים שכן יקום במעשה בפועל.
נוסף לכך שמצד היותנו בגלות יש לפסק-הדין של "עמי הארץ" תוקף של "דינא דמלכותא דינא", יש מעלה יתרה בפסק שניתן על-ידי "עם הארץ", אינו יהודי, כפי שמדגיש זאת אדמו"ר הזקן באגרת הקודש שנכתבה בעקבות שחרורו ממאסרו בי"ט בכסלו: "הפלה ה' והגדיל לעשות בארץ . . בעיני כל השרים וכל העמים אשר בכל מדינות המלך".
אחד מההסברים בהדגשת נס גאולת אדמו"ר הזקן גם "בעיני כל השרים וכל העמים" הוא, שגאולה זו מהווה הכנה לגאולה האמיתית והשלמה על-ידי משיח צדקנו. ביאת המשיח תלויה בהפצת מעיינות הבעל-שם-טוב חוצה, וקשורה בכך שהמלך המשיח יתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד, ככתוב "אז אהפוך אל עמים שפה ברורה, לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד", וככתוב "והיתה לה' המלוכה", גילוי מלכות הבורא בכל העולם כולו.
וגם בנידון זה, הכרזת הרבנית בנוגע להמשך ונצחיות תורת החסידות ונשיאיה עד ביאת גואל צדק – התקבלה ופעלה "בעיני כל השרים וכל העמים".
מכך מובן, שעניין "החי יתן אל לבו" צריך להיות גם ובעיקר בעניין זה – חיזוק והוספה ביתר שאר בהדגשת הנצחיות והמשך תורת החסידות הכללית ותורת חסידות חב"ד ונשיאיה לדורותיהם, עד ביאת גואל צדק, ובאופן גלוי לעיני כל, גם לעיני "עמי הארץ".
הרבי: "את מעלתה האמיתית יודע רק הקב"ה"
שמה הראשון של הרבנית הצדקנית הוא "חיה", שפירושו חיים. שם זה חרוט על מצבתה, על מנת להנציח זאת גם לאחרי ימי חייה בעולם הזה, עד לתחיית המתים, שבוודאי נזכה לה בקרוב.
כל הערכה אינה מספיקה לבטא את מעלתה; את מעלתה האמיתית – יודע רק הקדוש ברוך הוא.
העיקר הוא שכל אחד ואחד יעשה כמיטב יכולתו ללכת בעקבותיה, דבר שיגרום נחת רוח לנשמתה, ותועלת מרובה לכל אלו שימשיכו את אורח חייהם בדרכה".