ב"ה ראש חודש תמוז, תשל"ט
ברוקלין, נ.י.
הילדה…
ברכה ושלום:
קיבלתי את הפתק שלך ובו כמה שאלות אודות השם.
אענה לך באמצעות דוגמה פשוטה: אם את הולכת ברחוב ורואה גורד-שחקים, את יודעת שמישהו עשה את גורד-השחקים הזה עם כל הקומות שלו, הקירות, החלונות, וכן הלאה. אותו הדבר, אבל בוודאות גדולה יותר, כאשר את רואה את השמש והירח והכוכבים, וכאשר את מסתכלת סביבך ורואה עצים ופרחים וציפורים וכל הנבראים הנפלאים האחרים, ואת בני האדם, את יודעת שהשם יצר את כולם.
עכשיו, כאשר בן אדם רוצה לעשות משהו, הוא זקוק לחומרים וכלים, ולעתים קרובות מאוד הוא זקוק לעוזרים. אבל השם הוא לא כמו בן אדם; הוא יצר ועשה הכל על ידי שהוא פשוט אמר, "יהי!". וכך, על ידי הדיבור של השם נעשו השמים והארץ, וכל מה שנמצא בכל העולם הרחב. כמובן, השם הוא רק אחד; הוא לא זקוק לעוזרים.
בנוגע לשאלה האחרת שלך, האם ניתן לדבר אל השם, את בוודאי יודעת שאנחנו עושים זאת בכל יום כאשר אנחנו מתפללים אל הקב"ה ומברכים ברכה, כמו הברכה "שהכל": "ברוך אתה ה', אלוקינו מלך העולם, שהכל נהיה בדברו". וכאשר אנחנו אומרים "ברוך אתה", אנחנו ללא ספק מדברים ישירות אל הקב"ה.
אני מקווה שאת לומדת את תורת השם ומקיימת את מצוותיו, ובאופן כללי מתנהגת כפי שהשם רוצה שכל ילדה יהודייה תתנהג, מאחר שהיא בת שרה, רבקה, רחל ולאה, האמהות של העם היהודי. ואף-על-פי שזוהי "חובה" בכל מקרה, זוהי גם הדרך לקבל וליהנות מברכות השם עבור עצמך, עבור הורייך היקרים ועבור כל העם היהודי.
בברכה,
[חתימת יד קודשו של הרבי]
