בית חב"ד זכרון יעקב

העלייה 21, זכרון יעקב

זמני תפילות

א׳ - ו׳: שחרית: 08:30 | מנחה וערבית: בזמן
שבת: שחרית: 09:15

על הבוקר

התחדשות האדם מדי בוקר מחזקת בו את האמונה בבורא, המפקיד בידו נשמת רוח חיים, ובכל יום מעניק לו מחדש אשראי מחודש של אמון

הדבר הראשון שהאדם חש כשהוא קם בבוקר היא הרגשת התודה לאלוקים על שהחזיר לו את נשמתו, שחלקה העיקרי עלה אל מקור חוצבו למעלה. יתר על כן: כשעלה על יצועו היה עייף ותשוש וכעת הוא קם עם כוחות חדשים ורעננים. לכן עוד לפני הכל, אפילו לפני שאנו יורדים מהמטה, אנו פונים בתפילה אל ה': "מודה אני לפניך, מלך חי וקיים, שהחזרת בי נשמתי בחמלה, רבה אמונתך". משפט זה מבטא גם את ההכרה הברורה במרות העליונה שאנו סרים למשמעתה וציווייה. תחושה זו היא פתיחה טובה לכל היום הבא, וכמו שאמר הנביא ירמיהו: "חדשים לבקרים – רבה אמונתך", התחדשות האדם מדי בוקר מחזקת בו את האמונה בבורא, המפקיד בידו נשמת רוח חיים, ובכל יום מעניק לו מחדש אשראי מחודש של אמון.

הפעולה הבאה לאחר קריאת "מודה אני" היא "נטילת ידיים". הנטילה מקורה מהמילה נטלא שפירושה בארמית כלי. כלומר, פעולת הנטילה חייבת להתבצע באמצעות כלי ובו מים נקיים.

בכללות יש לנטילת ידיים מספר טעמים: ראשית, קבעו רבותינו ז"ל כי "ידיו של אדם עסקניות הן". בעת השינה אין ידינו נחות והן נוגעות במקומות שונים ועל כן יש לטהרן עם בוקר.

סיבה נוספת נעוצה בעובדה שרוח הטומאה שורה על האדם. כאמור נשמתו של האדם עולה בעת שנתו למעלה ואז נדבקת בו רוח הטומאה. אולם מיד בקומו, כשחוזרת אליו נשמתו, מסתלקת ממנו הטומאה ונשארת רק בכפות הידיים, עד אשר יטול את ידיו כראוי ויטהרם.

טעם אחר נעוץ בהכרה כי מדי בוקר נחשב האדם כבריה חדשה המתייצבת בשירות הבורא. כמו הכהן שהיה נוטל את ידיו לפני תחילת עבודתו בקודש, כך המשכים בבוקר לעבודת הבורא.

היות ורוח הטומאה שורה על ידינו, אסור לנו לגעת באברי הגוף, במלבושים או בחפצים אחרים לפני נטילת הידיים.

מלבד נטילת הידיים בהשכמת הבוקר ישנם מקרים נוספים במשך היום המצריכים נטילת ידיים לאחריהם. ביניהם: לאחר שיוצאים מבית-הכסא (שירותים), לאחר שגוזזים צפורניים, הנוגע בנעליו, החופף את ראשו וכן לאחר תספורת השערות.

איך נוטלים ידיים בבוקר?

לוקחים את הכלי ביד ימין ומעבירים אותו ליד שמאל ויוצקים את המים פעם אחת על יד ימין. אחר כך מעבירים את הספל ליד ימין ויוצקים על יד שמאל, וכך חוזר חלילה במשך שלוש פעמים. בסך הכל שש שפיכות. את המים שנותרו בקערה יש לשפוך מיד ולא להשתמש בהם, היות ואלו הם מים טמאים. לכן גם אין לשופכם במקום שבני אדם הולכים ואין לדבר דברי תורה כשהם עדיין נמצאים בחדר.

חשוב לציין כי אין ללכת ד' אמות (כשני מטר) ללא נטילת ידיים. לכן יש המהדרים לשים את הכלי עם המים כבר מן הלילה ליד מיטתם ונוטלים את ידיהם עוד בטרם יניחו את כף רגליהם על הארץ.

מערכת האתר

השאירו תגובה