כולם יגאלו?

דבר זה מעורר כמובן את השאלה, איך ייתכן שרשעים יזכו לגאולה? האם אין דין ואין דיין, חס-ושלום? אלא ברור, שאין הכוונה שיישארו ברישעתם, אלא שהקב"ה יעורר את ליבו של כל יהודי לשוב בתשובה שלמה, עד שיהיה ראוי לגאולה. כך מפרש רבנו הזקן את הפסוק "כי לא יידח ממנו נידח", שכל יהודי "בוודאי סופו לעשות תשובה", לקראת הגאולה.

העוון לא יעכב

עצם קיומם של חוטאים בעת הגאולה אין בו כדי למונעה. על הפסוק בתהילים "והוא יפדה את ישראל מכל עוונותיו", אומרים המפרשים: "גם העוון לא יעכב הגאולה, כי הוא יפדה את ישראל מן העוונות".

אין הדבר סותר את הצורך בתשובה לפני הגאולה. אכן, נחוצה תשובה קודם הגאולה, ובמיוחד מאחר שאנו רוצים שהגאולה תבוא באופן של "זכו" ובבחינת "אחישנה". אך התשובה הזאת שלפני הגאולה אינה חייבת להיות תשובה גמורה, שמוחקת את כל העוונות, אלא דיי בהתחלה של התעוררות בלבד. מחיקת העוונות והתשובה השלמה יהיו אחרי הגאולה.

כבר עשו תשובה

הרבי התבטא כי "כבר עשו תשובה", והסביר: "אין לך אדם מישראל שלא הרהר תשובה כמה פעמים במשך ימי חייו, שעל-ידי זה נעשה בשעה אחת וברגע אחד מרשע גמור צדיק גמור, כפסק-דין הגמרא ש'המקדש את האישה על-מנת שאני צדיק, אפילו רשע גמור מקודשת, שמא הרהר תשובה בליבו'".

ועוד אמר: "מצאנו בדברי ימי ישראל בכל הדורות, שגדולי ישראל השתדלו להרבות בלימוד זכות על ישראל, גם כשהיו בשפל המדרגה. אבל בדורנו אין צורך אפילו לחפש לימוד זכות, מכיוון שהמציאות בפועל היא, שהחיסרון שיש בדור בקיום התורה והמצוות, הוא מפני האונס של 'תינוקות שנשבו'. מי שלעת-עתה אינם מקיימים תורה ומצוות, הם 'תינוקות שנשבו', שהם בגדר אנוסים, ואונס רחמנא פטריה. ולאידך גיסא, כאשר אותם 'תינוקות שנשבו' מקיימים אפילו מצווה אחת בלבד (ועל-אחת-כמה-וכמה הרבה מצוות) – הרי זה יקר וחשוב ביותר אצל הקב"ה.