בשביל מה קיים המדע? תאמרו: מה זאת אומרת בשביל מה? – כדי לטוס לירח וגם לאמריקה, לרפא חולים ולהפעיל את מכונת הכביסה, ליצר שעונים וצוללות, בשביל… בשביל מה לא?! אבל זה לא העיקר.
לכל עניין יש פנימיות וחיצוניות, וכל אלו הם חיצוניות הסיבה. זו רק האדרת המכסה על הגברת. למי שמעוניין בפנימיות העניינים – הנה כמה דוגמאות ממשנתו של הרבי המבוססות על מאמר חז"ל: "כל מה שברא הקדוש-ברוך-הוא בעולמו, לא בראו אלא לכבודו":
הטלפון נברא כדי לקיים חברותא טלפונית של לומדי-תורה הנמצאים בריחוק זה מזה. החשמל נועד להקל על קיום מצוות שונות. תקשורת המחשבים מאפשרת להעביר סכום כסף לצדקה מבלי לצאת מהבית.
זו לא היתפסות צרה לאפשרות-שימוש מסוימת – אלא הבנה פנימית של הדברים. הבנה הנובעת מהיכולת לחדור לשורשו הראשוני של כל עניין – לפני שהוא נפרט לגילוייו והתבטאויותיו השונות, ומהיכולת שלא ללכת שולל אחרי החלק הטפל בעניין (גדול ומורכב ככל שיהיה), אלא להיצמד לתכליתו. להיצמד לכוונה האלוקית העומדת ביסוד בריאתו של כל דבר, ולהבדילה מהשימושים האנושיים השונים שנעשים בו.
*
יכולות כאלה מתפתחות בעיקר על-ידי לימוד פנימיות התורה, שהיא התבוננות בממד הרוחני-אלוקי של כל דבר. התבוננות המובילה כמעט תמיד למסקנה הפוכה מתפיסת העולם המקובלת לגבי כל עניין.
למשל: בסוגיית מהותו של עם ישראל. מקובל לחשוב, כי בתור "המעט מל העמים" – אל לנו "להתחצף" ולדרוש, או אפילו לבקש זכויות אלמנטריות מהאימפריות הגדולות והעצומות הסובבות אותנו. תפיסה שכזו היא שהביאה אותנו אל עבר פי-הפחת השורר בארץ, שעוד יש המכנים אותו "שלום".
אילו המושכים בחוטים היו נוקטים בתפיסה הפנימית-תורנית – האמיתית – היינו מבינים שאמנם עמנו קטן אבל הוא נבחר, ולכן בוודאי איננו צריכים להתכופף ולכרוע ברך. הקדוש-ברוך-הוא בכבודו ובעצמו בחר בנו מתוך אהבה עצמית שלו אלינו – אהבה נצחית שאיננה תלויה בדבר וששום דבר איננו יכול לכבותה – ובשם האהבה הזו הוא ברא בשבילנו את העולם, את המדע ואת כל הגויים!
ייעודם הבלעדי של הגויים הוא לסייע לנו בהכנת העולם לקראת הגאולה, ולהביא אותנו, בדרכים כאלה ואחרות, לאמונה ולהתמסרות שלמה אל הקדוש-ברוך-הוא.
בקרוב מאוד ניווכח קבל עם ועולם, בבת-אחת, בעליונותנו המוחלטת. עם בוא הגאולה תיגלה האמת לכול וכולם ייוודעו בהיותנו "ממלכת כוהנים וגוי קדוש".