היכן בדיוק נמצא האינטרנט? מרבית האנשים חושבים שהוא נמצא אי שם באוויר, אבל זה לא נכון. 800,000 קילומטרים של כבלים שקועים בעומק של 1,600 מטרים מתחת לפני הים נושאים את תקשורת האינטרנט העולמית מיבשת ליבשת במהירות האור. כאשר הכבלים הללו מגיעים לחוף בארה"ב, למשל, הם מתועלים לאחת מעשרות תחנות החיבור לאינטרנט היצוקות בבטון. מהן ממשיכים הכבלים להתפצל לתחנות אזוריות.
תקינות הכבלים וחיבורם לתחנות קובעים את עמידות הרשת. בשל חשיבותם הקריטית חיוני לשמור על הכבלים ממפגעים פיזיים. הכבלים שבים זקוקים לתחזוקה שוטפת כי הם נקרעים לעיתים תכופות. אם ממשיכה של רשתות דייגים או מעוגן שנגרר על קרקעית הים. מומחים מצוידים בצוללות מיוחדות מחפשים אחרי הכבל הקרוע בתהליך ארוך ומייגע. פעולות אלו כמובן יקרות מאוד, אך לא נעים לחשוב מה יכול לקרות אם המפגעים לא יתוקנו באופן מיידי ושוטף, או אם תתרחש תקלה רצינית בכבלים רבים יחד, שלא תאפשר עקיפה זמנית של מקום הקריעה.
בדומה לאינטרנט, כך גם אנו – מקושרים. "כבל" ראשי המונה 613 סיבים מחבר אותנו אל מקור חיינו: שורש הנשמה כפי שהוא "למעלה". כלומר, במדרגה רוחנית גבוהה שהגוף אינו מסוגל לבטא. דרך ה"כבל" הזה מוזרמת אלינו האנרגיה – היא המידע (המודעות) האלוקי הדרוש לנו כדי לחיות.
כמו האינטרנט, גם הכבל שלנו טבוע בעמקי הים הפנימי. גלים עזים של סערות פנימיות שמקורם במהויות בעלות אינטרסים עוינים (או בשמם העממי היצר הרע וחבר מרעיו) מאיימים כל העת לקרוע אחד או יותר מסיבי הכבל המורכב שלנו, ובכך לנתק אותנו ממקור הקדושה העליונה. ובמילים פשוטות: להכשיל אותנו בעברה. כל חטא יוצר ניתוק. וישנם גם חטאים שלהם השפעה הרסנית שמסוגלת לכרות חלילה את כל הכבל בבת אחת.
מערכת התיקון והתחזוקה השוטפת המחזירה את המערכת לתקינות היא הזכות והכוח "לעשות תשובה". כלומר: לחבר מחדש את החבל הקרוע. חז"ל אף מבטיחים שבמקום החיבור המתוקן הקשר הוא חזק יותר משהיה. אסור להזניח את תחזוק הקשר. צריך להיות בתהליך מתמיד של חיפוש ותיקון מהיר, כי מדובר בעניין בעל חשיבות קריטית לחיינו. ובקיצור, לחיות חיים מלאים תורה ומצוות ולטפל מיד בכל עברה.
מה שמעודד הוא, שאנו סמוכים ממש לתקופה בה לא נזדקק לתיקונים. שום דבר לא יאיים עוד על הקשר הישיר בינינו לבין מקור חיינו. המפגעים למיניהם ייכחדו מן העולם. ובנוסח ההבטחה האלוקית בדבריו של זכריה הנביא על תקופת הגאולה השלמה: "ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ" (זכריה יג, ב).