עם-ישראל שרוי בימים האלה בקדחת של עשייה לקראת חג-הפסח המתקרב. בכל פינה רואים את עבודות הניקוי והקרצוף. מאפיות המצות עובדות במלוא המרץ. עוד מעט יתחילו הקניות לקראת החג, ואחריהן הבישולים וההכנות האחרות לחג הגדול. השאלה המתבקשת היא, אם אנחנו דואגים להתכונן לחג במידה הראויה גם בהיבטים הנפשיים והרוחניים.
לפעמים נדמה שההכנות הפיזיות נוטלות מאיתנו את כל כוחות הגוף והנפש, עד שכבר אין לנו יכולת להיערך לחג במובנים הרוחניים. זה, כמובן, מצב שאינו ראוי. חג-הפסח עשיר כל-כך בתכנים וברעיונות, וחבל להחמיץ את היבטיו הרוחניים.
ביעור חמץ רוחני
אכן, ביעור חמץ הוא מהמצוות החשובות שעלינו לעשות לקראת החג, אבל המקורות מלמדים אותנו שחשוב לא פחות לבער את החמץ הרוחני – הגאווה ותחושת היֵשות העצמית. חשוב מאוד להצטייד במצות, שבהן נוכל לקיים את מצוות אכילת מצה בליל הסדר, אבל המצה נושאת עמה גם קריאה רוחנית לכל אחד ואחת מאיתנו – קריאה לכיוון של צניעות וענווה.
אחת המצוות המרכזיות של חג-הפסח היא "והִגדת לבנך" – הקניית היהדות ומורשת ישראל מאב לבן, מדור לדור. דברים רבים בליל הסדר נעשים רק כדי לעורר את תשומת-ליבם של הילדים ולגרום להם להתעניין ולשאול. לאחר שהילדים שואלים 'מה נשתנה' מגיע השלב שבו האב צריך להשיב ולהסביר. לא דיי בקריאת ההגדה, אלא חובת האב להסביר לבנו על-פי גילו ורמתו. זו משימה שיש להיערך לקראתה.
חג-הפסח נושא עמו את רעיון החירות. אנו שמחים על החירות שאבותינו זכו לה בצאתם משעבוד מצרים, אבל אמרו חז"ל: "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים". כלומר, כל אדם צריך לחוש בעצמו את חוויית היציאה לחירות. חירות פירושה – היכולת לבטא את מה שאנו באמת חשים ורוצים. מתברר, שלא תמיד יכולים אנו לתת ביטוי למהות האמיתית שבנו, משום שאנו עצמנו כובלים את ה'אני' שבנו.
חג הפסח הוא הזמן להשתחרר. בליבו של כל אחד ואחת מאיתנו מתנוצצת האמונה. בכל אחד ואחת מאיתנו יש טוב וחסד. צריך 'לצאת לחירות' – להתגבר על המעצורים האישיים ולהיות מה שהננו באמת. לשם כך יש להבין את משמעות החירות וללמוד כיצד אפשר להיחלץ מכבלי החומר, ההרגלים, היצרים והשגרה ולהגיע לחירות אמיתית.
הלפיד שמעביר את המסורת
כל זה דורש הכנה רצינית. שלושים יום לפני החג אנו מתחילים ללמוד את הלכות הפסח, כדי לדעת כיצד לקיים את החג כהלכתו ולהישמר מהאיסורים הכרוכים בו. לצד לימוד ההלכות חשוב ללמוד את משמעויותיו של החג ואת היבטיו הרוחניים. תורת החסידות מעניקה לנו שפע של מאמרי חסידות ושיחות מעמיקות, המעניקים הבנה חדשה לגמרי של חג-הפסח.
כדאי גם להתכונן לקראת שולחן הסדר. להצטייד ברעיונות, בסיפורים, באמרות ובכל דבר שיכול להעניק משמעות מעמיקה יותר לאירוע הגדול הזה, המתקיים פעם אחת בשנה. ראוי להיערך להיבט הזה לא-פחות מכפי שמתכוננים לסידור השולחן ולהכנת התבשילים. ככלות הכול, עיקרו של ליל-הסדר הוא הצד הרוחני-ערכי, וכל השאר אינו אלא תפאורה.
הכנה כזאת תעניק לנו את הטעם האמיתי שמאחורי ליל הסדר. כאשר עורכים את הסדר כהלכתו, לא רק במובן הגשמי, אלא גם במובן הפנימי והרוחני, מרגישים שכל המאמץ והטורח אינו נחשב לנוכח תחושת ההתעלות שהלילה הזה מעניק לנו, והכוח שאנו שואבים ממנו למשך השנה כולה. כך נהפוך אותו לחוויה בלתי-נשכחת, לנו ולילדינו, והלילה הזה ימלא את התפקיד שנועד לו – להיות הלפיד שמעביר את המסורת היהודית מדור לדור, מיציאת מצרים ועד הגאולה האמיתית והשלמה על-ידי משיח-צדקנו.
| הרב מנחם ברוד הוא דובר חב"ד בישראל. |
