מורה יוצא עם תלמידיו למסע, בשלב מסויים הם מגיעים לצומת עם 4 כיוונים ואין שום שילוט, הם עוצרים ולא יודעים לאן להמשיך, לפתע ראה אחד הילדים בצד הדרך מונח השלט עם הכוונה ל4 צדדים שפשוט נפל, הם מרימים את השלט אבל לא יודעים איך להעמיד אותו נכון, קם ילד אחד חכם ואמר, אנחנו יודעים מאיפה באנו, נעמיד את השלט עם הכיוון שממנו באנו ואז נדע לאן ללכת.
פרשת השבוע נקראת "מסעי" בפרשה זו אנו קוראים על המסעות של עם ישראל מצאתם ממצרים עד להגעתם לארץ והתורה מפרטת לנו את כל המקומות בהם חנו עם ישראל בדרכם, למה עלי לדעת את השמות של כל כל אחד מהמקומות בהם חנו גם כשלא היה סיפור מיוחד באותה חנייה? אלא שהתורה מלמדת אותנו שכל פרט בדרך חשוב לא פחות מאשר ההגעה אל המטרה, כל מקום בו אנו חונים מקרב אותנו יותר אל היעד הסופי.
לכל אדם יש בחייו מסע פרטי שלו ומסע שלו כחלק מעם ובשני סוגי המסעות עלינו לזכור שלכל חלק במסע יש משמעות ורק כשאיאחז בעבר אגיע אל העתיד בביטחה.
פעמים רבות אנחנו נתקלים בקשיים שנראה כאילו הם עוצרים לנו את המסע וגורמים לנו לחנייה, עלינו לזכור שגם הקשיים הם חלק מהמסע ודווקא האתגרים הם אלו שמובילים אותנו קדימה.
בימים בהם עוסקים בלקחי מבצע ’צוק איתן’, לא ניתן לשכוח כי בעיצומו של המבצע, תוך כדי הלחימה בעזה, גילינו את העם הנפלא שלנו, העם שמאוחד כולו בתפילות למען החיילים שלנו, החיילים שהתגייסו בשמחה ובמוטיבציה אדירה כדי להגן על העם שלנו, ארגונים ואנשים פרטיים שארגנו חבילות של ממתקים, מכתבי חיזוק, משאית של מים למקלחות וכל מה שרק יכול להקל על החיילים, "חייל בודד" עם 30 אלף קרובי משפחה בלוויה ועוד דוגמאות לרוב, בימים אלו של בין המצרים יש לנו זכות מלאה לפנות לקב"ה ולהגיד לו אם בית המקדש נחרב בגלל שנאת חינם הרי שיש לך את כל הסיבות הטובות לבנות אותו כבר מחדש בזכות אהבת חינם אדירה שקיימת כיום בעם ישראל.
לחיי העם הזה, כמה טוב שהוא כזה…
שבת שלום!
