ואל תאמר לכשאפנה אשנה, שמא לא תפנה.
(פרקי אבות, פרק ב’ משנה ד).
לא מעט אנשים נוטים לדחות דברים שאינם נוחים להם, או דברים שהם לא אוהבים לבצע. ככה זה טבע האדם: מה שאין חשק – דוחים. זה יכול להיות שיחת טלפון למורה של הילדה, סידור מדפים בארון, גביית חוב, או סתם תליית כביסה.
הבעיה הגדולה היא, שהדברים שאיננו אוהבים לבצע, לא נעלמים מעצמם. להיפך, הם מחכים בסבלנות לטיפולנו, ולפעמים אפילו הופכים להיות גדולים וכבדים יותר, לחרדתנו. ניתן לדמיין זאת, כמו מכונה שואבת אנרגיה היושבת לנו בווריד ראשי ושואבת מאתנו את הדם והאנרגיה שלנו.
המטלות שאיננו אוהבים לעשות, ככל שלא נטפל בהן וממילא נסיר אותם מסדר היום שלנו, הן ישבו לנו מול העיניים ובתוך המוח, ויגרמו לעבור את היום שלנו בחוסר נוחות ואפילו בקוצר רוח.
איש עסקים מצליח ששוחחתי עמו בעבר, נתן לי כמה ’טיפים’ להצלחה בחיים מתוך ניסיונו האישי. אחד הטיפים הנפלאים, היה בדיוק בעניין הזה: "כשיש לי מטלות שאינני אוהב לעשות, אני מגיע למשרד בתשע בבוקר, ומקפיד לסיים אותם לא יאוחר מהשעה אחת-עשרה. לאחר מכן אני מתנהל כל היום בשקט פנימי, בשלווה, מבלי שיש לי מועקה שאני צריך לסיים את מה שאין לי חשק לעשות".
ואת הטיפ הזה אני מעביר הלאה: "אל תאמר לכשאפנה אשנה" – אל תדחה דברים ל’יותר מאוחר’, אלא בצע אותם כאן ועכשיו. נכון, זה לא כיף גדול, אבל כשהמטלות השנואות מלוות אותנו לאורך שעות וימים ארוכים, זה גרוע פי כמה.
בהצלחה!
