צעיר הנוהג על 'פורשה' יוקרתית, נעצר ברמזור. לצידו, הוא רואה, עצר זקן על אופניים.
הרמזור מתחלף, הנהג שלנו נותן גז, והרכב מזנק קדימה. לא! הוא לא מאמין, אחרי 3 שניות, הזקן, על האופניים, עוקף אותו במהירות! אני על פורשה הוא על אופניים! זה בכלל לא כוחות…
לוחץ עוד פעם על דוושת הגז, והאוטו מזנק עוד יותר מהר קדימה. אבל הוא לא מאמין, איזה עקשן האיש על האופניים, תוך שלש שניות והוא עוקף אותו כמו טיל…
אין בעיה, הוא נותן עוד גז, ועוד פעם בפה פעור הוא נדהם לגלות, שתוך שלש שניות נהג האופניים חולף על פניו שוב בטיסה מהירה…
הפעם, כשהוא לוחץ על הגז, הוא בטוח שאין סיכוי לנהג האופניים.
אבל הלא יאומן קורה שוב, שוב פעם הוא עוקף אותו. וואלה, באמת עקשן הבחור. אבל, אוווופס! הפעם מרוב מהירות, הוא רואה את נהג האופניים טס קדימה ומתרסק לתוך עץ…
הוא עוצר בחריקת בלמים, ורץ להושיט לו יד כדי לעזור לו לקום…
"תגיד לי אתה משוגע? אתה באמת מנסה להתחרות אופניים מול פורשה…?!"
עונה לו הזקן, "איזה תחרות ואיזה נעליים, לא ראית שנתפסו לי השלייקעס במראה שלך???"
– – – –
כמו הזקן, שהיה נדמה שהוא העקשן שבכל מחיר "רצה" לנצח בתחרות, בפרשת השבוע אנחנו נתקלים בעוד עקשן שבכל מחיר רצה להתקדם. באמת!
המצרים נמצאים מאחורה, הים חוסם אותו מקדימה, ונחשון בן עמינדב קופץ למים, בלי לחשוב פעמיים…
אומרת הגמרא, שבזכות מסירות נפשו של נחשון, הים נבקע לשניים.
מי שקצת יתעמק בזה, יגלה, שזה כלל לא פשוט מבחינה הלכתית. נחשון הרי לא ידע שהים יבקע לשניים, מה בעצם הוא עשה בקפיצה? התאבד… והרי על פי ההלכה אסור להתאבד. גם אם מכריחים אותך לעבור עבירה, ישנן רק שלש עבירות שעליהם "יהרג ואל יעבור", בוודאי שלקפוץ לים סוף היא לא אחת מהן…
מה הניע אותו לעשות את זה?
בפרט שבעם ישראל היו עוד דעות, כמסופר במדרש. היו פייטרים שרצו להלחם, פסימיסטים שרצו לחזור למצרים, וכאלו שהעדיפו להעביר את הכדור חזרה לידיים של הבורא ולהתפלל…
אז מי אמר שהדעה שלך היא הנכונה?
התשובה לכך היא מאוד פשוטה. נחשון לא עשה חשבונות: רק שניה, מותר להתאבד? אסור להתאבד? הוא ידע שהקב"ה אומר שצריך להמשיך כדי להגיע להר סיני ולקבל את התורה, אז הוא לא עושה חשבונות, אלא קופץ לים! ואכן, הקב"ה בוקע את הים לשניים.
אבל זה לא שהוא תכנן את זה, או ידע שזה יקרה…
אותו דבר היה עם אברהם אבינו. אברהם אבינו גם הוא מסר את נפשו על קידוש ה' בכבשן האש. אבל זה לא שאברהם עשה חושבים. רק שניה, כן לקפוץ לכבשן, או לא לקפוץ לכבשן. הוא פשוט עשה. עבד את הקב"ה כפי שצריך, ואם זה אומר להיכנס לכבשן האש, אז שיהיה, הוא נכנס בלי חשבונות.
– – – –
זהו המסר לכל יהודי.
המטרה של יהודי, זה לעבוד את ה'. למלא את הרצון של הקב"ה. לכן אין צורך לחשוב על הקשיים, על הבעיות. ואם צריך? יש לעשות במסירות נפש. ובדרך ממילא, כשמתמקדים במטרה, לעשות את הרצון של הקב"ה, הוא כבר יוריד את כל המונעים ומעכבים.
יש כאן גם מסר כביר לכל אחד בחיים היומיומיים.
אדם, צריך שתהיה לו מטרה בחיים. אדם שיש לו מטרה הוא ממוקד, ובדרך ממילא, הוא דוחף הצידה, מנפנף ומוריד, את כל הקשיים שבדרך.
שבת שלום ומבורך!
הרב נח סוליש
