בית חב"ד זכרון יעקב

העלייה 21, זכרון יעקב

זמני תפילות

א׳ - ו׳: שחרית: 08:30 | מנחה וערבית: בזמן
שבת: שחרית: 09:15

שימושון לחנוכה

כיצד מדליקים חנוכיה?

1. החנוכיה

לאחר הניצחון הניסי של המכבים על היוונים, הם נכנסו לבית-המקדש וביקשו לחדש את העבודה במקדש ולהדליק את המנורה. בפניהם עמדה בעיה: את המנורה יש להדליק בשמן טהור בלבד, והיוונים טימאו את כל השמנים שהיו בבית המקדש.

חיפוש ארוך ויסודי הניב פירות, והם מצאו פך אחד של שמן טהור. אך השמן שבפך הספיק ליום אחד בלבד, וייצור שמן חדש יארך שמונה ימים. החשמונאים החליטו לבטוח בבורא העולם ולצפות לנס.

ואכן הנס קרה והשמן דלק במשך שמונה ימים רצופים! לזכר נס זה, אנו מדליקים בחג החנוכה את החנוכיה, מנורה בעלת שמונה קנים.

מדריך זה יסייע לכם לקיים את מצות החג ולהדליק את החנוכיה. היכן מניחים את החנוכיה? מתי מדליקים אותה? ומי מדליק? כאן תמצאו את התשובות לכל השאלות. (אם עדיין יש לכם שאלות, תוכלו תמיד לשאול רב).

2. מי מדליק

גם גברים וגם נשים מצווים לקיים מצוה מיוחדת זו ולהדליק את החנוכיה, או להשתתף בטקס הדלקה. בדרך-כלל נערכת בכל בית (לפחות) הדלקה אחת, והאבא – או המבוגר/ת בבית – הוא המדליק.

הילדים ישמחו מאוד אם תאפשרו להם להדליק חנוכיה משלהם. מטעמי בטיחות, יש לעשות זאת בפיקוח מבוגר.

רווקים ורווקות המתגוררים לבד ידליקו נרות בחדר/דירה בה הם מתגוררים.

חיילים במלחמת יום כיפור. צילום: לע

3. היכן מדליקים

רבים (ביניהם חסידי חב"ד) נוהגים להניח את החנוכיה ליד הפתח – מול המזוזה, ובכך להיות מוקפים במצוות: בצד האחד המזוזה, ובצד השני החנוכיה.

אחרים נוהגים להניח את החנוכיה בחלון. במקרה כזה, יש לוודא כי ניתן לראות את החנוכיה מן החלון וכי החנוכיה לא נמצאת מעל ל-10 מטר מעל הקרקע.

4. מתכוננים…

אחרי שמצאתם חנוכיה מתאימה ובחרתם היכן להניח אותה, הגיע הזמן להכין את החנוכיה להדלקה.

מותר להשתמש בנרות מכל סוג שהם; המהדרים נוהגים להשתמש בפתילות כותנה ובשמן זית. אין להשתמש בנרות חשמליים. (במרכזים רפואיים או במקומות בהם אסור להשתמש באש, יש להתייעץ עם רב כיצד ניתן לקיים את המצוה).

גם אם אין לכם חנוכיה תוכלו לקיים את המצוה: פשוט הניחו את הנרות על-גבי כל משטח שהוא.

הנרות (או השמן) צריכים לבעור עד חצי שעה לאחר צאת שלושה כוכבים.

זמני צאת הכוכבים לתושבי זכרון יעקב והסביבה:

ימי ראשון, שני ושלישי צאת הכוכבים בשעה 17:07

ימי רביעי, חמישי, שישי, שבת וראשון צאת הכוכבים בשעה 17:08

יש להניח את הנרות בגובה זהה, בעוד ה'שמש' – הנר בו נשתמש להדליק את שאר הנרות – יעמוד בנפרד (מעל הנרות, בצידם וכדומה).

בלילה הראשון מניחים נר אחד בצד ימין ומדליקים אותו. בלילה השני מוסיפים עוד נר לשמאל הנר הראשון, ומתחילים להדליק מן הנר ה'חדש', כלומר משמאל לימין, וכן הלאה.

5.  מתי מדליקים

את החנוכיה מדליקים מדי ערב – החל מכ"ד בכסלו בערב. את הנר הראשון מדליקים השנה ב-6 בדצמבר, 2015.

קהילות רבות – בהם גם חסידי חב"ד – נוהגים להדליק את החנוכיה זמן קצר לאחר שקיעת החמה. אחרים נוהגים להדליק בצאת הכוכבים. כך או כך, יש לוודא כי החנוכיה תדלק חצי שעה לאחר צאת הכוכבים.

במידה ושכחתם להדליק את החנוכיה בזמן, תוכלו לעשות זאת בהמשך הערב כל עוד יש עדיין אנשים ברחוב (או כל עוד מישהו מדרי הבית ער).

חשוב מאוד: מפני קדושת השבת, מכניסת השבת ועד לצאתה, אין להדליק, להכין או להזיז את החנוכיה. ביום שישי יש להדליק את החנוכיה לפני כניסת השבת, ובשבת בערב – לאחר צאת השבת. 

6. הברכות

ביום הראשון (או בפעם הראשונה בה מדליקים את החנוכיה במשך החג) יש לברך 3 ברכות: ברכת "להדליק נר חנוכה"; "שעשה ניסים לאבותינו בימים ההם בזמן הזה"; ו"שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה".

בימים לאחר-מכן מברכים רק את שתי הברכות הראשונות.

7. ליד הנרות

נוהגים לשבת ליד החנוכיה הדולקת זמן מה לאחר ההדלקה. זוהי הזדמנות מתאימה לשחק עם המשפחה במשחק הסביבון, לשיר שירי חנוכה, לאכול סופגניות ולהיחשף למורשת העתיקה והנפלאה שלנו. ישנם נשים הנוהגות שלא לעשות כל מלאכה בחצי שעה הראשונה לאחר ההדלקה, מכיוון שלנשים היה חלק חשוב בנס חנוכה.

הסרטון הבא יעזור לכם בהדלקה נכונה של נרות החנוכה:

 

מה קרה בחנוכה?

חג החנוכה מציין שני ניסים.

1) ניצחון קבוצה קטנה של יהודים ("המכבים") את צבא יוון שכבש את ארץ ישראל. המכבים הניפו את נס המרד לאחר שהצבא היווני אסר על היהודים לשמור את מצוות התורה. הם גירשו את היוונים מן הארץ, כבשו את ירושלים וחנכו מחדש את בית המקדש.

2) חלק עיקרי בעבודת בית המקדש היה הדלקת המנורה בת שבעת הקנים. כאשר המכבים נכנסו לבית המקדש וחנכו אותו מחדש, הם גילו שהיוונים טימאו את כל השמנים ולא ניתן היה להשתמש בהם להדלקה. נותר רק פך קטן אחד של שמן טהור, אך בתוכו כמות מספיקה ליום אחד בלבד בעוד ייצור שמן חדש והבאתו לבית המקדש יארכו שמונה ימים. באורח נס, השמן דלק במשך שמונה ימים ושמונה לילות (קיראו: מדוע לא השתמשו המכבים בשמן טמא?).

כיצד חוגגים את חג החנוכה?

את חג החנוכה מציינים בדרכים הבאות:

* הדלקת נרות החנוכיה. בכל לילה מלילות החנוכה אנו מדליקים את נרות החנוכיה. בלילה הראשון מדליקים נר אחד ו'שמש' (אודותיו ראה בהמשך), למחרת שני נרות ושמש, בשלישי שלושה נרות ושמש, וכך בכל לילה עד ללילה השמיני בו מדליקים שמונה נרות ושמש. 

* נהוג לאכול מאכלי שמן בחג זכר לנס פך השמן. כמו-כן נהוג לאכול מאכלי חלב, זכר לנס שאירע ליהודית (סיפורה של יהודית).

* נהוג לחלק דמי חנוכה לילדים, וכן לשחק את משחק הסביבון.

* נהוג להוסיף בנתינת צדקה במהלך החג.

* בתפילה ובברכת המזון מוסיפים קטעים מיוחדים ("ועל הניסים" ו"הלל") לזכר הנס.

האם יש מצווה לאכול סופגניות בחג? ואם כן, כמה?

נהוג לאכול מאכלי שמן כדי לציין את נס פך השמן, פך קטן שהכיל שמן טהור ליום אחד בלבד ובאורח ניסי דלק במשך שמונה ימים ושמונה לילות. עם זאת, ניתן לקיים את המנהג גם באכילת לביבות או מאכלי שמן אחרים.

מי היו ה"מכבים"?

משפחת החשמונאים שהתגוררה במודיעין הייתה זו שהניפה את נס המרד נגד המתיוונים. כינו אותם מכבים על שם קריאתם: "מי כמוכה בא-לים, ה'!"

מדוע נותנים דמי חנוכה?

ישנם כמה סיבות למנהג נחמד זה האהוב על ילדים ומבוגרים כאחד.

בספר ההלכה "שולחן ערוך" מובא כי אסור להשתמש באור נרות החנוכיה. דוגמה לשימוש אסור היא ספירת כסף לאור החנוכיה. לפיכך מחלקים דמי חנוכה כדי לזכור את קדושת הנרות.

בנוסף, התלמוד מציין כי מצוות החנוכה חשובה כל-כך וכי גם עני מרוד צריך לקבץ נדבות כדי להדליק את החנוכיה. נתינת דמי החנוכה תסייע לעניים להדליק בכבוד ולא להזדקק לבריות.

מדוע משחקים בסביבון?

על-פי המסורת, בתקופה בה היוונים אסרו על לימוד התורה וגזרו על כך עונש מוות, היו ילדי ישראל נחבאים במערות כדי ללמוד תורה. כאשר היו מתקרבים היוונים אל מקום מחבואם הם היו מחביאים את מגילות התורה ומעמידים פנים כאילו הם משחקים בסביבון. כזכר לאומץ ליבם אנו משחקים בסביבון.

על הסביבון חקוקות האותיות הבאות: נ' ג' ה' ש', ראשי תיבות של המילים "נס גדול היה שם". בארץ ישראל חורטים את האות פ' – "נס גדול היה פה" .

חג החנוכה נמשך שמונה ימים. מדוע מדליקים תשעה נרות?

הנר התשיעי מכונה ה'שמש' ועמו מדליקים את שאר הנרות.

לאחר הדלקת הנרות בכל יום, נהוג לומר את תפילת "הנרות הללו" בה נאמר: "וכל שמונת ימי חנוכה הנרות הללו קודש הם ואין לנו רשות להשתמש בהם אלא לראותם בלבד". מכיוון שאסור ליהנות מאור הנרות, מניחים את נר השמש לצד החנוכיה כדי שבמידת הצורך ניתן יהיה להשתמש בנר.

מה מקור המנהג שכל נר בחנוכיה יהיה בצבע שונה?

אין כל מקור לכך. מדובר במנהג נחמד (שלא תמיד מתאפשר – תלוי כמה נרות צבעוניים נותרו בקופסה…). מה שכן, חשוב להקפיד שהנרות ידלקו במשך חצי שעה בימות החול, ובערב שבת כשעה וחצי.

האם ניתן להשתמש בחנוכיה חשמלית כדי לקיים את מצוות החג?

חנוכיה חשמלית היא דרך מצויינת לפרסם את נס החנוכה. ניתן להניח אותה בחלון הבית או בחלון ראווה של החנות. עם זאת, כדי לקיים את מצוות החנוכה יש להדליק את החנוכיה בנרות/שמן.

התייעצו עם רב במידה ואינכם יכולים להדליק את החנוכיה מכל סיבה שהיא.

ניתן להתיעץ עם הרב יוסף יצחק פריימן בבית חב"ד.

הסביבון

משחק הסביבון הוא משחק עתיק מאוד, עוד מימי המכבים האמיצים. היה זה כאשר היוונים אסרו על העם היהודי ללמוד תורה, וגזרו עונש מוות על אלו שיעברו את החוק. ילדי ישראל התקבצו ולמדו תורה בסתר, וכאשר שמעו חיילים מתקרבים לשטח היו מטמינים את הספרים, מוציאים את הסביבונים, ומעמידים פנים כאילו הם עסוקים במשחק לוהט.

טעם נוסף שניתן למשחק חביב זה הוא: מכיוון שיש לשבת ליד החנוכיה, המציאו משחק שיהפוך זמן זה לחויה נחמדה עבור הילדים.

על הסביבון חרוטות האותיות הבאות:

נ – נס

ג – גדול

ה – היה

פ – פה

ובחו"ל:

ש – שם.

כיצד משחקים

מחלקים בין המשתתפים דבר מסויים (כדי שלא להרגיל את הילדים להימורים, כדאי להימנע ממשחק בכסף אמיתי, ולחלק מטבעות שוקולד, אגוזים, פיצוחים וכדומה). כל משתתף מניח כמה מטבעות בערימה העומדת באמצע, וכל אחד בתורו מסובב את הסביבון.

להלן רשימת האותיות ומשמעותם במשחק:

נ – כלום

ג – גורף את כל הקופה

ה – גורף חצי מן הקופה

ש/פ – צריך לתת מטבע אחד לקופה

המסר הסביבוני

לצד המשחק המהנה, כדאי לזכור את ילדי ישראל שסיכנו את חייהם כדי ללמוד את התורה הקדושה. באמצעות המשחק, נוכל לחנך את ילדינו להמשיך במסורת בת אלפי השנים.

מה מברכים על נרות החנוכה?

 

לפני הדלקת הנרות מברכים:

ברוך אתה א-דני א-להינו מלך העולם, אשר קדשנו במצוותיו וציונו להדליק נר חנוכה.

ברוך אתה א-דני א-להינו מלך העולם, שעשה נסים לאבותינו, בימים ההם בזמן הזה.

בערב הראשון (או כשמדליקים בפעם הראשונה השנה) מוסיפים ומברכים:

ברוך אתה א-דני א-להינו מלך העולם, שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה.

לאחר הדלקת הנרות אומרים:

הנרות הללו אנו מדליקין על התשועות, ועל הניסים, ועל הנפלאות, שעשית לאבותינו בימים ההם בזמן הזה, על-ידי כהניך הקדושים. וכל שמונת ימי חנוכה הנרות הללו קודש הם, ואין לנו רשות להשתמש בהן, אלא לראותן בלבד, כדי להודות ולהלל לשמך הגדול, על ניסיך ועל נפלאותיך ועל ישועותיך.

הלכות החג בקצרה:

סדר הדלקת נרות חנוכה

א. זמן הדלקת הנרות הוא שקיעת החמה. בערב שבת ובמוצ"ש – הקש כאן. בדיעבד אפשר להדליק במשך כל הלילה – ואם בני-הבית ערים, אפשר גם לברך.

ב. מניחים את החנוכייה בצד שמאל של הדלת מול המזוזה, כדי להיות מוקפים במצוות (או על אדן החלון – בתנאי שהנרות נראים גם בבית).

ג. הנרות בחנוכייה צריכים לעמוד בשורה ישרה ובגובה שווה.

ד. צריך שיהיה רווח בין נר לנר, כדי שלא ייראו כמדורה.

ה. אסור ליהנות מאורם של הנרות ואסור להדליק נר מנר. על כן, מדליקים נר 'שמש', שבו אפשר להשתמש לכל הצרכים.

ו. ה'שמש' צריך לעמוד מעל שאר הנרות, כדי שיהיה ניכר שאינו בכלל נרות המצווה.

ז. הנרות צריכים לדלוק לפחות חצי שעה לאחר צאת הכוכבים.

ח. אפשר להדליק בכל סוגי הנרות. מצווה מן המובחר להדליק בשמן-זית ובפתילות.

ט. את הנרות מציבים בימין החנוכיה. ביום הראשון נר אחד, בשני שניים עד שבשמיני – שמונה נרות. סדר ההדלקה הוא משמאל לימין.

י. לאחר שמסיימים להכין את הנרות להדלקה, אם נרות רגילים או כוסיות שמן-זית וכיו"ב, אומרים את ברכות ההדלקה. בפעם הראשונה שמדליקים השנה, מברכים שלושה ברכות. בכל יום משאר ימי החנוכה מברכים רק שתי ברכות (הברכה השלישית – "שהחיינו" – מברכים רק בפעם הראשונה). לנוסח הברכות – הקש כאן. לאחר שמסיימים את אמירת הברכות מדליקים את הנרות באמצעות ה'שמש' (אותו מדליקים ראשון). לאחר ההדלקה שרים את נוסח "הנרות הללו", ושאר שירי החנוכה, לפי המנהג בכל מקום.

יא. נשים אינן עושות מלאכה כל זמן שהנרות דולקים, בגלל חלקן המיוחד בנס חנוכה

מהלכות חנוכה

* בכל שמונת הימים אומרים 'ועל הניסים' בתפילת 'שמונה-עשרה' (תפילת העמידה) ובברכת המזון.

* אומרים 'הלל' (כולו) וקוראים בתורה בפרשת הנשיאים.

* ימי חנוכה הם ימי שמחה ואסורים בהספד ותענית.

* נוהגים לאכול בחנוכה מאכלים מטוגנים בשמן, כמו לביבות וסופגניות – לזכר נס פך השמן.

* מרבים בצדקה בימי החנוכה.

* נוהגים לחלק לילדים 'דמי חנוכה', כדי להרגילם בנתינת צדקה.

 

השאירו תגובה