מערכת האתר

בחודש זה יש לנו שני תאריכים היסטוריים, שאפילו שבוע לא מבדיל ביניהם, אולם משמעותם המהותית וההיסטורית שונה בתכלית. י"ב תמוז הוא יום שמחה וגאולה ואילו י"ז בתמוז מסמל תאריך טראגי של חורבן ופורענות..

בשנות השלטון הקומוניסטי, במלוא עוזו ובשיא תוקפו, התייצב הרבי במערכה של ראש בראש, ונעמד יחיד מול ממלכה אדירה למען המשך היהדות.. תעוזה זו עלתה לו כמעט בחייו, וברגע האחרון הוא יצא מכך בנס והשתחרר.

על פסגת הרי מואב, בנוכחות קהל רב, נהפך כנס שמטרתו גינוי וקללה לטקס שירת מזמורי ברכה. בלעם, הנואם המהפנט, כשנחה עליו רוח ה' הוא משמיע חרוזי ברכה לעם ישראל. שבעה משלים נשא בלעם; שלושת הראשונים היו ברכות לעם ישראל וארבעת האחרונים היו נבואה על העתיד..

כשחייל בשירות צבאי מקבל פקודה, הוא חייב לבצע אותה באופן מיידי . רק לאחר שביצע אותה, הוא רשאי לקחת את הזמן כדי לחקור את החשיבות הפקודה ♦ הרבי כותב

כשאנחנו נתקלים בבעיה. נכשלנו בדבר לא טוב. במקום להתייאש בדיוק הפוך. זה אמור להוות אתגר. ואז כשאנחנו מתמודדים עם האתגר, ומצליחים לנצח ולהפוך את הרע לטוב. דווקא אז ההצלחה שלנו נעלית יותר…

יש אנשים שמתקדמים בחייהם בזכות כך שהם ממצים את כישוריהם. לא פלא אפוא שהם מגיעים להישגים גבוהים, בעוד חבריהם מקנאים בהישגים שלהם. כך, במקום להתעסק עם מה שיש להם, הם עסוקים בלקנא ולנסות ליצור מצג מזויף של תחרות. למעשה, אין כלל תחרות..

"..והעצה היעוצה היא שיבקש עזרה מאדם כזה [צדיק] שמודה הוא בו שעומד למעלה מהמדריגה שלו, ואין לו "אינטרסים" חס ושלום בענינים אלה, שאז בטח ישמע לפקודתו מה שיורהו בדרכי עבודת ה'." | מכתב מהרבי על הצורך של כל יהודי להיות בקשר עם צדיק • הרבי כותב

סיפורו של הרבי מליובאוויטש דרך עדויות אישיות, מפגשים בלתי נשכחים וסיפורים שמעוררים השראה – על אהבת ישראל ללא תנאי, על כוחה של הנהגה אמיתית, ועל מבט אחד שיכול לשנות חיים שלמים..

“יש כבר מקווה בניו זילנד?” – זה מה שהרבי שאל כעבור ארבעים שנה • “ארבעים שנה חיכיתי שתבואו” • 2 סיפורים – מתוך רבים אחרים -, שסגרו מעגל אחרי ארבעים שנה..

סיפורו של נחום, שעלה מרוסיה בשנות השבעים, הפך לשיפוצניק בניו יורק – ולרגע אחד עצר נשימה מול הרבי. שיחה קצרה, מבט ארוך – ומסר אחד שמהדהד עד היום: "בוא, כמו שאתה" | טורו השבועי של הרב זלמן וישצקי, שליח הרבי בבאזל, מוקדש השבוע ליום הקדוש ג' תמוז