העלייה 21, זכרון יעקב
א׳ - ו׳:
שחרית: 08:30 | מנחה וערבית: בזמן
שבת: שחרית: 09:15
בהיותו כבר מחוץ למחסן, מעד. מהחבטה התעורר השומר והחל לדלוק אחריו, אך זה הצליח לחמוק ממנו, ואף לטמון את אוצרו מאחורי הצריף
הכספים שהצטברו בקופת הקהילה לא הגיעו אף לשליש מהסכום הדרוש.. החליטו הגבאים, למכור את הנחת אבן-פינה למרבה במחיר..
חיה הייתה המומה לשמוע את אזכורו של הרבי מפי השוטר הגוי. היא בחנה את תווי פניו. הם ממש לא נראו יהודיים.. ההפתעות לבוקר הזה לא נגמרות..
היה זה לפני כ-38 שנה. עם ישראל נתון היה במצב רוח קודר ובחרדה גדולה …
"המקבל אתה עליך מיתה משונה זו?" – שאלו הרב …
אחת הסיבות להעדר שלום בית, היתה העובדה שיהודי דוברומיסל השתדכו רק בינם לבין עצמם …
"היהודי שלנו, שנבלע בין הגויים, כבר זמן רב שלא שמע את שמו היהודי וזה זמן רב שלא ראה יהודי לנגד עיניו. והנה פתאום בא יהודי ומזכיר לו את אשתו היהודייה!"
לפתע הבחין בפס אדום שנראה מיתמר בקצה האופק. מיד קפץ ממיטתו ויצא במרוצה החוצה. עתה היה כבר ברור מקור הפס האדום, אי שם פרצה דליקה ובצלאל-חיים רץ כדי לראות ולנסות להציל……הוא ניגש אל הבימה וקרא בקול פסוק אחר פסוק מהתהילים, כשהציבור נסחף בזרם ההתלהבות, בו נאמרו דברי נעים זמירות ישראל על ידי יהודי, שאך לפני שעות אחדות נשרף כל רכושו והיה כלא היה. בצלאל-חיים אמר את פרקי התהילים בשמחה ובמתיקות, כמו שאומרים את ההלל…
"אם אינני יכול לעזור לך", חייך הבעל-שם-טוב עגומות, "אולי אתה תוכל לעזור לי, התואיל בטובך למסור מכתב לראש-ועד גמילות-חסד של העיר ברוד?" • סיפור לשבת
הרבי – ראש בני ישראל – הוא נשמה כללית הדואגת לכלל ולכל אחד ואחד בפרט • בעזרת הסיפורים הבאים, שנרשמו מפי השמועה, ננסה להמחיש מעט את הדברים
