עברית

אחד מרגעי השיא בהתוועדות המסורתית של י"ט בכסלו בכפר חב"ד הוא הזמן בו מנגנים את ניגון הגאולה "פדה בשלום". הבה נתבשם מקדושת הניגון וההתוועדות

יעקב ידע שבתורה שעתידה להינתן לבני ישראל, ישנו איסור מפורש לשאת 2 אחיות, כנאמר: "וְאִשָּׁה אֶל-אֲחֹתָהּ, לֹא תִקָּח" והוא הרי הקפיד מאוד לקיים את כל ציווי התורה, גם לפני שניתנה. בכל זאת הוא לא נמנע מלשאת גם את אחותה רחל!
מה גרם לו לקחתה למרות איסור התורה ?

במשך 36 שעות אינטנסיביות נערך מסע הסולידריות של בית חב"ד 77 בצרפת בראשות הרב יוסף יצחק עמאר וחברי קהילתו, להגיש סיוע ללוחמי צה"ל במלחמת חרבות ברזל | בשיתוף פעולה גם עם חמ"ל כפר חב"ד – 'עזר לחייל' בראשות הרב אליהו גוטמן

לפתע נקוו דמעות בעיני האישה. "מה לך כי תבכי, הלוא זכות גדולה היא לנו לארח במשכננו איש קדוש?!", תמה הבעל • סיפור לרגל יום הולדת והסתלקות אדמו"ר האמצעי

האמת השלמה היא המחברת את כל הקצוות. שיטה שמצטמצמת רק לענייני רוח או לדברים ארציים בלבד, אינה יכולה להיות אמת שלמה. האמת חובקת את כל תחומי החיים, הרוחניים והגשמיים גם יחד. היא מדריכה את האדם בתחומים העדינים והרגישים ביותר בחיי הנפש, ובה-בשעה היא מעניקה השראה וכיווני-דרך לפעילות ארצית, גשמית ויום-יומית.

ט’ כסלו הוא יום ההילולא של האדמו"ר השני לבית חב"ד – האדמו"ר האמצעי. ננסה לעמוד במקצת על דמותו הענקית ומה ממורשתו נאמץ כדרך חיים.

מי מאיתנו לא ייחל לעצמו שיזכה בלוטו, או היה רוצה להיוולד למשפחה של מליונרים ..?! מציאות החיים מלמדת, שדווקא ילדים כאלה שגדלו עם כפית של כסף בפה, הרבה פחות מאושרים, שמחים, ומצליחים בחיים מילדים שגדלו בבית רגיל עם כל קשיי החיים.

יעקב בורח מביתו לחרן מפני כעסו של עשו אחיו • בפרשה זו אנו מתוודעים לטלטולי הדרך ולחלומו המופלא של יעקב • למגוריו בבית לבן אחי אימו • מגורים אלו והנישואין לשני בנותיו לאה ורחל מביאים בסוף לבריחה מפני לבן

הנטייה של יעקב לבית מדרש, ברורה ומובנת. הוא היה צדיק גמור מלידה. אולם הנטייה והמשיכה של עשיו לבתי עבודת אלילים אינה הגיונית! שהרי בשלב זה הוא עדיין היה עובר בקרבה של אמו רבקה הצדיקה! ומדובר גם בבנו של יצחק אבינו.. איך יתכן שנמשך לדבר שלילי ופסול כזה עוד בהיותו בבטן אמו?

יעקב ועשיו קיימים בתוך כל אחד ואחת מאיתנו. אלה שתי הנפשות שבתוכנו – הנפש האלוקית והנפש הבהמית. כל אחת מהן מושכת לכיוון אחר. הנפש האלוקית מנסה לדחוף אותנו לכיוון הרוחני, הערכי, הנצחי; ואילו הנפש הבהמית גוררת אותנו אל ההווה והחולף, אל הגשמי והרגעי.