התורה היא זו ששמרה על הצביון הייחודי שלנו בכל הדורות. מהארץ גורשנו, על השפה גם כן לא כל כך שמרנו ובכל תפוצה שוחחנו בשפה שונה – אך התורה הייתה ונותרה תמיד מנת חלקנו
התורה שייכת לכל יהודי, אבל אין פירוש הדבר שכל אחד ואחד רשאי לפרש את התורה כראות עיניו. בכלל, יש כאן תופעה מוזרה, שאינה קיימת בשום תחום עיוני. האם יעלה על הדעת שסטודנט שרק החל את לימודי הרפואה יתחיל 'לפרש' את עקרונות הרפואה כראות עיניו? וכי מי שלא למד פילוסופיה לעומק יעז לפרש את ספרי הפילוסופים הגדולים?
אנשים רבים חווים נפילות רגשיות כתוצאה מאירועים או מתשובות שליליות שהם מקבלים, או שסתם קמו בבוקר בלי מצב רוח – האם יש מתג שאפשר לסובב אותו ולשמור על מוראל גבוה? ואולי אפילו להישאר שמח?
מילים טובות- מגבירות רצון טוב. ומילים שליליות יוצרות את ההפך. כך שאם את רוצה שבעלך יתאמץ בשבילך- תכתבי לו מכתב חדש. ואם אתה רוצה שאשתך תאמין לאהבתך, תארגן מחדש את המינונים.
גם בגיל שלושים (ו40, 60…) אפשר לשנות ולהשפיע על הדימוי העצמי שלנו. עם עבודה יומיות, ולעיתים עם אדם נוסף שיסייע לנו בתהליך, אפשר ליצור שינויים משמעותיים!
מר אריה מורגנשטרן, מנהל המחלקה לתרבות תורנית בארה"ב מספר על פגישה מיוחדת יחד עם מר שלמה לוין, הקונסול הישראלי בנ.י. אצל הרבי מליובאוויטש מיד לאחר
"הסח הדעת" – למעלה מהדעת מאמר חכמינו זיכרונם לברכה שמשיח בא ב'היסח הדעת' אינו בסתירה חס-ושלום למחשבה והתבוננות, באופן של דעת, בעניני משיח וגאולה …
היום שלמחרת 3 הרגלים שהוא עדיין אסור (= קשור) לחג. מקורו של השם הוא הפסוק בתהלים "אסרו חג בעבותים", ממנו דרשו חז"ל שיש להוסיף יום
היום, לימוד תורת הקבלה הינו דבר שבאופנה, כולם לומדים. אבל חשוב לדעת ללמוד מהמקור. 'גל-עיני' הינו בית מדרש ללימוד תורת הקבלה בעומק הפנימי שלה, ע"פ
במילים ספורות מגדיר ר’ דרור כהן, שליח נמרץ במושב “אביבים” שבצפון את סיפור התקרבותו לרבי כבר בילדותו הבלתי-נשכחת ב’קטמון’ בירושלים התחילו לנקר בו הספקות בדבר החינוך שקיבל, וכאשר צפה בנערותו בהצגה מרתקת בשם ‘אותות ומופתים’, החליט לבקר בצפת, משם – קצרה
