עברית

הבעל-שם-טוב אומר, שבשביעי של פסח מאירה הארתו של המשיח • המנהג לאכול סעודת משיח ביום זה בא להחדיר לתוכנו את האמונה והציפייה לביאת המשיח, שתהיה מוחשית וממשית, כמו מצה שאנו אוכלים ויין שאנו שותים.

עד פסח עם ישראל היה שקוע במצרים במ"ט שערי טומאה, לכן שם כתוב "כי ברח העם". לעומת זאת, שביעי של פסח מכוון כנגד הגאולה העתידה, ועל הגאולה העתידה נאמר "כי לא בחיפזון תצאו".

ימי ספירת העומר הם שלב-ביניים בין חג-הפסח לחג-השבועות, ותקופת הגלות היא שלב-מעבר בין ימי הבית לזמן הגאולה

עם היציאה ממצרים זכינו למנה מסויימת של חירות, אבל את החירות האמיתית יביא לנו משיח-צדקנו

לנגד עינינו מתגשמים זה אחר זה הסימנים שנתנו לנו חז"ל על תקופת ’עקבתא דמשיחא’. העולם הולך ומכשיר את עצמו לגאולה

סליחה, אולי אתם יודעים איפה אני יכול להשיג מצה? טל גלעד, תסריטאי ועיתונאי ישראלי, מצא עצמו בערב פסח מחפש מצה שמורה בוינה. איך זה נגמר?

בואו למכור את החמץ כעת מבלי לקום מהכיסא. באמצעות מכירת החמץ לגוי לפני חג הפסח אנו מבטיחים שלא יהיה בפסח חמץ שברשותינו ואף נוכל להשתמש בחמץ שוב לאחר הפסח.

באוריינות לא מדוקדקת נוכל להבחין שבין שני המילים, ’חמץ’ ו’מצה’ יש דמיון רב. לדמיון הזה יש משמעות מיוחדת כלפי כל אחד ואחת ומאיתנו • שווה להבין..

עיקרו של ליל הסדר הוא "והגדת לבנך". בלילה זה נעביר לכל ילד בשפתו וברמתו את לפיד המסורת, לענות ל’חכם’ על שאלתו המחכימה, ולגרות את סקרנותו של מי ’שאינו יודע לשאול’.

הגלות המצרית הייתה מין גיבוש לקראת מתן תורה. היום בו הסתיימה הגלות היה היום בו קיבלנו את 'תעודת החירות'. וזהו חג הפסח – היום בו הפכנו רשמית לעם שראוי לקבל את התורה