"מדוע פרצת אתמול למחסן?", דרש מפקד המחנה לדעת. "חשבתי שיש שם שוקולד", ענה לו בן-ציון. המפקד לא השתכנע מהתשובה. "יהודי קטן", צווח עליו, "אמור את האמת שאם לא-כן נתלה אותך!"…
המטוס המריא, טיפס לגובה שיוט והנוסעים כבר החלו לנמנם. לפתע נשמעה הודעה מהקברניט: "אני מצטער להודיע כי אחד המנועים חדל מלפעול"
"מכתת אני רגליי לשם מצוות פדיון-שבויים", חלפה המחשבה, "והנה כאן לנגד עיניי ציפורי דרור שבויות…"
משמשו של הרבי, הירש, רץ במהירות לעבר החלון הסגור. הוא פרץ את החלון, העיף מבט פנימה וזעקה נמלטה מפיו: "הם שוכבים מעולפים!". החדר היה אפוף עשן וזוג הזקנים נראו חסרי רוח-חיים. נותרו רגעים אחדים עד שהאש תגיע גם לשם.
זהו סיפורו של שאול, המלך היהודי של פולין, שמלך יום אחד בלבד…
לפתע השתנתה נעימת קולו של הרבי: "יהי רצון שכל שונאי ישראל יפחדו וירתעו מלהזיק ולהציק לבני ישראל, בכל מקום שהם" • ולמחרת בבוקר: "כאן שידורי-ישראל מירושלים: אמש ערך צה"ל פשיטה על נמל התעופה של ביירות. המבצע הסתיים בהצלחה. לכל חיילינו שלום".
פני הרבי נעשו להבים. או-אז אמר הרבי: "אינך חדל מלחשוב ולדבר על מה שאתה צריך, אולם על שאלה אחת דומה כי לא נתת את דעתך כלל – מה צורך יש בך!". .
"לא אניח לכם לצאת מכאן עד אשר נזכה לברכה לילד!", אמר בעל האכסניה בהתרגשות לצדיק ה'סוחר' ♦ לימי הולדתו, פטירתו וגאולתו של רבי דובער מליובאוויטש
סיפור מופת של הצדיק רבי לוי יצחק מברדיצ'וב ♦ ליום פטירתו בכ"ה תשרי
יום אחד החל לפתע להרגיש דכדוך ומועקה. הוא ניסה להשיב את רוחו על-ידי טיול בחורשה שליד ביתו, אך המחשבות תקפוהו ביתר שאת.
