משה-יוסף פרידמן, חסיד חב"ד, היה טרקטוריסט בחיל-הנדסה. היה זה היום האחרון למלחמת "ששת-הימים" כשנפצע קשות בגופו מפגז סורי • "כשהכניסו אותי לחדר הניתוח, התחלתי לחשוב על הילדים והאישה שמחכים לי בבית, ואז איבדתי את ההכרה" • "אלוקים נתן לי את החיים במתנה"
חישבו על הפסיכולוגיה של אנשים בגיל של הוריה, …שפתאום מגלים שהם חיו בטעות, ושהטעות היא מאוד חמורה ובסיסית • הרבי כותב
"במשך הרגעים עד שיבוא משיח, אזי צריך שתהיה השיטה כפי שהיתה השיטה של שמיר שכל השטחים, אף שעל, אי אפשר לוותר, ולעשות זאת בדרכי שלום"
תשעה באב הוא חלק בלתי-נפרד ממערכת הערכים של הקיום היהודי כעם וכאומה. הוא מנקז אליו את כל הצער והכאב שעבר העם היהודי, והכאב גם הוא חלק מתודעתנו הקולקטיבית
אם הדת היא דרך-חיים מחייבת והדבר אינו נתון להחלטתנו ואין לנו הרשות שלא לקיים את התורה ומצוותיה, היכן היא זכות הבחירה?
כיצד נוטלים לולב? מה מברכים? בואו ונעבור יחד צעד אחר צעד כיצד לאחוז את הלולב והאתרוג, מה מברכים ואיך מנענעים
סיסטה המשיכה את חייה בכנסייה, אך הלבטים החלו לכרסם בה. משהו מן הלהט הישן בכל הקשור לאמונתה הנוצרית הועם
ה’ בטבת – היום בו ’דידן נצח’ (= אנחנו ניצחנו) באופן גלוי, לעיני כל העמים בבית-המשפט הפדרלי בפרשיה שהתרחשה בחסידות חב"ד בשנים תשמ"ה (1984) – תשמ"ז (1987) כאשר ספרים יקרי ערך נגנבו מספריית חב"ד העולמית
בהתרגשות האזינו לדיווחים על רעידת אדמה קטלנית שפגעה במנגואה. רבבות הרוגים ופצועים, מאות אלפים נותרו ללא קורת גג. הם לא ידעו נפשם מהתרגשות. הייתי אמור להיות במלון בעיר אשר רבעים שלמים ממנה נמחקו מעל פני האדמה
חשוב לשאוף ולהתקדם, אולם לא משום שהשכן התקדם, אלא מתוך ידיעה שכך אנו הופכים לכלים ראויים יותר בהכנת העולם לקראת מילוי ייעודו העיקרי
