בית חב"ד זכרון יעקב

העלייה 21, זכרון יעקב

זמני תפילות

א׳ - ו׳: שחרית: 08:30 | מנחה וערבית: בזמן
שבת: שחרית: 09:15

עברית

ניגון לכתחילה אריבער

"כל ה’עולם’ אומרים שכאשר מגיעים לגדר (מכשול) מנסים לעבור מלמטה ואם לא מצליחים אז עוברים מלמעלה. ואני אומר, מלכתחילה הולכים מלמעלה".

זורע ומאמין

יהודי מאמין כי גם בדבר שנראה רע מסתתר הטוב, שכן הכל בא מאת ה' והוא הרי תכלית הטוב.. במקורות מובאצ אחת הסיבות לנגעי הבית, היא כדי לגלות את האוצרות שהטמינו בבתיהם הכנענים.. כך יצא כי דוקא הנגע, שגרם להריסת הבית, שנראה לכאורה כדבר רע, הביא לטוב ונתגלו אוצרות גדולים..

כל שהיא תפארת

המימד הפסיכולוגי שמאפיין את פנימיות מידת התפארת הוא רחמנות ואחדות הגוונים השונים. אדם שמידת התפארת מעטרת את נפשו, הוא אדם שניחן בחוש מציאת מכנה משותף למרות הקונפליקטים

ירידה צורך עליה

המצב המאתגר והלא נעים זמנית של חוסר שלום בית מושלם, הירידה מסוימת, יכולה באופן פרדוקסלי לגלות את האוצרות הרגשיים הטמונים בנו אחד כלפי השני, להציפם אל המודע וללכת מחיל אל חיל בחיזוק האהבה ואחווה שלום ורעות שכל כך נדרשים ויסודיים בבית יהודי

פרשת שמיני

משה ואהרן יוצאים ומברכים את כל העם, ולפתע אלו רואים בפלא הגדול: "וירא כבוד ה אל כל העם" • לאחר מכן מופיעים כל דיני המאכלות האסורות, ומפורטים החיות, הבהמות, העופות והדגים האסורים באכילה • פרשת השבוע מוגשת בלשון קלה וברורה

הערך של הדרך…

כשהיינו ילדים ונסענו לטיולים עם ההורים, היינו נוהגים לשחק במשחקי חידות וחשיבה לאורך הדרך. כעבור כמה שעות כשאבא הכריז "הגענו", כולנו אמרנו פה אחד: "כל כך מהר? עוד לא סיימנו לשחק…". לצאת ממצרים ברמה הפיזית, היה ברגע אחד. אבל להוציא את מצרים מתוך הלב של בני ישראל, מתוך התודעה – זה תהליך..

בידי מי המפתח

בשובו נבהל לגלות כי התיבה ובה כל רכושו – נגנבו מביתו. הקים האיש קול זעקה. על סף ייאוש נזכר הסוחר העשיר בחכם היהודי..

זה באחריותך!

מותר לחלום, ואפילו כיף לחלום, הבעיה היא שעת היקיצה, כשמתברר שאין ניסים לפי הזמנה, ושום מתנה לא צונחת משמים..

עֹשֶׂה חֶסֶד

בימי ספירת העומר במשך 7 שבועות, נתקן בכל שבוע מידה אחת, כדי להגיע למתן תורה מזוככים. האתגר השבועי הוא ב"מידת החסד" המורכב מעיבוד אקטואלי ומרתק של ה'ספירות' האלוקיות לעבודה עצמית בחיי היום יום..

שביעי של פסח

עד פסח עם ישראל היה שקוע במצרים במ"ט שערי טומאה, לכן שם כתוב "כי ברח העם". לעומת זאת, שביעי של פסח מכוון כנגד הגאולה העתידה, ועל הגאולה העתידה נאמר "כי לא בחיפזון תצאו".